הפעם בחרתי לייחד את הפוסט לנושא שאינו טכנולוגי אך עוסק כמובן בחינוך.
במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך בישראל " של פרופסור עמי וולנסקי , נתבקשנו לקרוא את המאמר שעוסק בנושא אוטונומיה לבתי הספר – למען יעילות בית ספרית" (המקרה של ישראל).
מקריאת מאמר זה ועוד רבים בנושא , גם במסגרת הקורס וגם מחוצה לו, אני יוצאת בתחושה של החמצה סביב מה שקורה במערכת החינוך.המאמר מראה שיש תוכניות רבות לשיפור , יש הצעות טובות ומעניינות אך יש כמעט תמיד מי שמטרפד אותם.
מקריאת המאמר עולה בעיני תמונה עגומה, על רעיונות מצוינים וטובים שלא באים לידי ביטוי ומימוש בעיקר משיקולי פוליטיקה וכוח.
המאמר סוקר את התערבות הממשל בנעשה בבית הספר לאורך תקופות שונות. בתחילת הדרך,ניתנה סמכות יותר למשרדים חיצוניים ופחות למי שבשטח .המאמר מתאר כי המרכוז שהיה קיים במערכת ,משקף חוסר אמון במנהל ובמורים ושולל מהם את האוטונומיה בתחומים השונים דבר כזה גורם למורים ולמנהלים "להקטין ראש" ולכן ברורה הקריאה והצורך לאוטונומיה. לפי המאמר ,החלו בניסיונות מעבר בכמה שלבים לניהול עצמי .הייתה הרגשה חזקה שהמבנה המרוכז הפך את המערכת למסורבלת, והחשיבה שבית ספר אוטונומי יביא לשיפור ההתנהלות שלו ,אם הוא זה שיקבע את המטרות של עצמו ויעריך באופן עצמאי את התפקוד שלו.
על פניו ,נראה היה רעיון מצוין שלדעתי עם יישום נכון היה יכול להוביל לשינוי משמעותי בפניה של מערכת החינוך. אך כפי שסוקר המשכו של המאמר, הדרך שוב נתקלה בקשיים פוליטיים ותקציביים –אנשים בעלי כוח שלא רצו לוותר על הכוח והשליטה שלהם ושוב לא אפשרו ליישם את התוכניות השונות שהועלו.
המחשבות שעלו בי,מקריאת המאמר היו שהגלגל מסתובב סביב עצמו כל הזמן .יש הצעות ותוכניות, יש דרך פעולה ולבסוף ,יש תמיד מי שמטרפד את יישום התוכנית עקב חשש לאיבוד סמכות ,ושליטה על תקציבים. השאלה הנשאלת בעיני היא מדוע דבר כזה קורא דווקא ,אך ורק במערכת החינוך ולא במערכות אחרות במדינה....למה הציבור ונבחרי הציבור ,אינם מבינים מה הנזק שעושים הקיצוצים ומאבקי הכוח במערכת, שאמורה להכשיר את דור העתיד שלנו....
המשפט הבא מתוך המאמר מסכם יפה את תחושותי:"העלאת היעילות של בית הספר תוך מתן יותר אוטונומיה לבית הספר וגמישות נמצאת באופן רשמי באג'נדה של משרד החינוך הישראלי אך לא במעשים בשטח. הרעיונות מאחורי הניהול העצמי עדיין משמשים כססמאות אך לא ממומשים במציאות"...
ומה יהיה בחילופי השלטון הבאים? מי ייקח את המושכות?אלו החלטות חדשות יקבל?אלו החלטות קודמות יבטל?....איני בטוחה שאי פעם תהיינה לי תשובות מספקות וחד משמעיות!
דנית
במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך בישראל " של פרופסור עמי וולנסקי , נתבקשנו לקרוא את המאמר שעוסק בנושא אוטונומיה לבתי הספר – למען יעילות בית ספרית" (המקרה של ישראל).
מקריאת מאמר זה ועוד רבים בנושא , גם במסגרת הקורס וגם מחוצה לו, אני יוצאת בתחושה של החמצה סביב מה שקורה במערכת החינוך.המאמר מראה שיש תוכניות רבות לשיפור , יש הצעות טובות ומעניינות אך יש כמעט תמיד מי שמטרפד אותם.
מקריאת המאמר עולה בעיני תמונה עגומה, על רעיונות מצוינים וטובים שלא באים לידי ביטוי ומימוש בעיקר משיקולי פוליטיקה וכוח.
המאמר סוקר את התערבות הממשל בנעשה בבית הספר לאורך תקופות שונות. בתחילת הדרך,ניתנה סמכות יותר למשרדים חיצוניים ופחות למי שבשטח .המאמר מתאר כי המרכוז שהיה קיים במערכת ,משקף חוסר אמון במנהל ובמורים ושולל מהם את האוטונומיה בתחומים השונים דבר כזה גורם למורים ולמנהלים "להקטין ראש" ולכן ברורה הקריאה והצורך לאוטונומיה. לפי המאמר ,החלו בניסיונות מעבר בכמה שלבים לניהול עצמי .הייתה הרגשה חזקה שהמבנה המרוכז הפך את המערכת למסורבלת, והחשיבה שבית ספר אוטונומי יביא לשיפור ההתנהלות שלו ,אם הוא זה שיקבע את המטרות של עצמו ויעריך באופן עצמאי את התפקוד שלו.
על פניו ,נראה היה רעיון מצוין שלדעתי עם יישום נכון היה יכול להוביל לשינוי משמעותי בפניה של מערכת החינוך. אך כפי שסוקר המשכו של המאמר, הדרך שוב נתקלה בקשיים פוליטיים ותקציביים –אנשים בעלי כוח שלא רצו לוותר על הכוח והשליטה שלהם ושוב לא אפשרו ליישם את התוכניות השונות שהועלו.
המחשבות שעלו בי,מקריאת המאמר היו שהגלגל מסתובב סביב עצמו כל הזמן .יש הצעות ותוכניות, יש דרך פעולה ולבסוף ,יש תמיד מי שמטרפד את יישום התוכנית עקב חשש לאיבוד סמכות ,ושליטה על תקציבים. השאלה הנשאלת בעיני היא מדוע דבר כזה קורא דווקא ,אך ורק במערכת החינוך ולא במערכות אחרות במדינה....למה הציבור ונבחרי הציבור ,אינם מבינים מה הנזק שעושים הקיצוצים ומאבקי הכוח במערכת, שאמורה להכשיר את דור העתיד שלנו....
המשפט הבא מתוך המאמר מסכם יפה את תחושותי:"העלאת היעילות של בית הספר תוך מתן יותר אוטונומיה לבית הספר וגמישות נמצאת באופן רשמי באג'נדה של משרד החינוך הישראלי אך לא במעשים בשטח. הרעיונות מאחורי הניהול העצמי עדיין משמשים כססמאות אך לא ממומשים במציאות"...
ומה יהיה בחילופי השלטון הבאים? מי ייקח את המושכות?אלו החלטות חדשות יקבל?אלו החלטות קודמות יבטל?....איני בטוחה שאי פעם תהיינה לי תשובות מספקות וחד משמעיות!
דנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה