גם השבוע בחרתי להתייחס למאמר שקיבלנו לקרוא במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי.
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.
בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.
כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...
מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.
בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .
המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".
ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.
אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....
ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר
להתראות דנית
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.
בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.
כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...
מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.
בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .
המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".
ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.
אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....
ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר
להתראות דנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה