"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

תוכנית נטע- פרויקט מדהים!!!

   השבוע קראתי בגיליון החדש של עיתון קו לחינוך על פרויקט חברתי-טכנולוגי שנקרא תכנית נטע .הפרויקט אינו מוכר לי ולכן   הלכתי לבדוק במה מדובר. ואכן מסתבר שלא סתם הכתבה שבתה את ליבי.....
אז מהי תוכנית נטע?
תכנית נטע@ הוקמה ב-2003 כמיזם חברתי קהילתי ייחודי ע"י עמותת תפוח, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וחב' סיסקו סיסטמס.

מטרת התוכנית הינה שינוי מסלול חייהם של בני נוער בגילאי 14 - 18 בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות והפיכתם לנבחרת החלומות של ההיי-טק הישראלי.

נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות המחשב והתקשורת, וצבירת ניסיון בחברות היי טק מובילות, עם הקניית ערכים חברתיים כגון: מצוינות, אחריות אישית וקבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב-תרבותיות, דמוקרטיה, תרומה ומחויבות לקהילה.

התכנית מבוססת על המצע המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער.                                 התוכנית כוללת בין השאר גם הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .

המדריכים הטכנולוגיים והמדריכים החברתיים אשר מנחים את התלמידים הינם אנשי מקצוע וחינוך מתחומי ההייטק והטכנלוגיה שעברו תוכנית השתלמות מיוחדת אשר הכשירה אותם להדרכה בתכנית.
עיתון קו לחינוך התייחס לעיר כפר סבא בה החל לפעול השנה הפרויקט ,אך הפרויקט מיושם כאמור במקומות רבים בארץ. 
מה שקסום בפרויקט  בעיני ,הוא היכולת לחשוף את התקשוב ואת הצד הטכנולוגי גם למשפחות חסרות אמצעים.
הגילאים אליהם מתייחס הפרויקט ,הוא בני הנוער בגילאים המקבילים לעבודתי בבית הספר. בעבודתי,פעמים רבות נתקלתי בילדים במערכת  החינוך הרגיל והמיוחד (וגם בכיתות החינוך שלי) שהיו צמאים לעולם הטכנולוגי ,הביעו כישורים מיוחדים אך התקשו לעמוד בעלויות הגבוהות של העיסוק בכך ,שכלל גם לימודים והשתלמויות.
שמחתי לראות שיש פיתרון מקצועי ומסודר והבטחתי לעצמי לחקור יותר לעומק ,ולראות האם הפרויקט יכול לכלול גם תלמיד שלי מהחינוך המיוחד שיוכל להשתלב בו.
באתר התוכנית  אפשר למצוא עוד מידע רב על פעילות הפרויקט הפעלתו ומטרותיו- שווה עיון!!!

להתראות דנית

"העברה" בלמידה

במסגרת הקורס "אסטטרטגיות למידה מתקדמות" עם הגב' נטע  נוצר, חקרנו באופן עצמאי את  המונח  "העברה" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בלמידה.

העברה היא תופעה שלקוחה מעולם הפסיכולוגיה ומסבירה תהליך של הפנייה בלתי  מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר. 
העברה היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה  ויש לו שלושה שלבים: 
א. רכישה-הלומד מבצע משימה ספציפית עליה הוא מתאמן ומתרגל את הרכישה.
ב. העברה- הלומד פועל ללא עזרה בתנאים שונים מאלה שהיו התהליך הרכישה. מדובר בביצוע ההתנהגות שנרכשה בשלב הקודם. 
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון- זוהי בעצם פעולה של זיכרון  בה אני בודקת את ההתנהגות במרווח של זמן מסוים מהאימון.
העברה בלמידה היא שימוש בידע וכלים שנרכשו בנושא מסוים לצורך שימוש בנושא אחר או הקשר אחר.בתהליך הלמידה העברה היא חיונית כי כך התלמיד יכול ללמוד דברים חדשים תוך התבססות על דברים מוכרים וקודמים שלמד.

העברה מתרחשת במוחו של הלומד ונשענת בעיקר על מאגר סכמות הנבנה בתהליך הלמידה. בשלבי אימון קצרים קל להבחין בתהליך העברה, בעוד שבלמידה ארוכת טווח קשה לזהות ולגלות את תהליך העברה.

יצירת העברה על ידי הלומד מותנית ברמת הדמיון שבין המצב שבו נרכש הידע למצב החדש והלא צפוי. ככל שמאגר האירועים של הלומד דומה יותר למציאות היום-יומית בכיתתו, הסיכוי להעברה גבוה יותר.
בלמידה ניתן לדבר על שני סוגי העברה עיקריים:
העברה שלילית:כאשר למידה ממצב אחד מפריעה ללמידה במצב שני .העברה חיובית: כאשר למידה בנושא אחד מסייעת ללמידה בנושא אחר, ללמידה אחרת.
ולעניין החינוך בכלל ותקשוב בפרט העברה חיובית היא חלק חשוב מאוד בתהליך הלמידה. בנוסף לסיוע ללומדים לרכוש מידע ספציפי יותר בקלות, העברה חיובית, מסייעת ללומדים לתפקד ביעילות במצבים חדשים שעבורם אין להם מידע. היא מאפשרת ללומדים לפתור בעיות שהם לא ראו לפני. למעשה, המטרה העיקרית של החינוך היא לאפשר העברה חיובית כדי למזער העברה שלילית.
בכיתת החינוך שלי-כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אני זו שמלמדת את מרבית המקצועות רבי המלל.  ניתן לומר בעצם ,שבכל כיתה וגם בכיתתי מתרחשים אם כן תהליכי העברה רבים.  לדוגמא:

1. שיעור מחשבים- במסגרת השיעורים מתרחשת העברה של מיומנויות שונות שנלמדו כבר בתוכנת וורד ויישומן בתוכנות חדשות כמו פאוור פוינט. למשל הילדים למדו לשנות גודל אותיות,לשנות צבע,להוסיף תמונה. כעת נדרש מהם לבצע "העברה" וליישם את הידע שלהם בתוכנה חדש הדומה לתוכנה הקודמת בפונקציות שלה,תוך זיהוי האייקון הדומה למשל.


2. בשיעורים רבי מלל מתרחשת גם כן העברה בכל תהליך הלימוד.הילדים לומדים להתמודד עם סוגי טקסטים שונים כמו טקסט מידעי,טקסט סיפורי וכדומה. הם לומדים שעליהם לבחון:כותרת,מילים קשות או כל אסטרטגיה אחרת. בהמשך ,הם צריכים להעביר את המידע ולהשתמש בידע שרכשו כדי להתמודד עם טקסט חדש שאינו מוכר להם.
מסתבר אם כן,שתהליך ההוראה והלמידה אינו פשוט. אין ספק שמתרחשים בו תהליכים רבים מורכבים ומעניינים.
נחמד היה ללמוד ולחקור מושג ,שהוא לכאורה פשוט ומובן,תוך בדיקתו ב"קרקע" המקומית שבה אנו עובדים ביום יום,ולא רק כעוד מונח לתאוריות הרבות הנלמדות במהלך חיינו.


להתראות דנית

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.

מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.

אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית