"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

תוכנית נטע- פרויקט מדהים!!!

   השבוע קראתי בגיליון החדש של עיתון קו לחינוך על פרויקט חברתי-טכנולוגי שנקרא תכנית נטע .הפרויקט אינו מוכר לי ולכן   הלכתי לבדוק במה מדובר. ואכן מסתבר שלא סתם הכתבה שבתה את ליבי.....
אז מהי תוכנית נטע?
תכנית נטע@ הוקמה ב-2003 כמיזם חברתי קהילתי ייחודי ע"י עמותת תפוח, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וחב' סיסקו סיסטמס.

מטרת התוכנית הינה שינוי מסלול חייהם של בני נוער בגילאי 14 - 18 בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות והפיכתם לנבחרת החלומות של ההיי-טק הישראלי.

נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות המחשב והתקשורת, וצבירת ניסיון בחברות היי טק מובילות, עם הקניית ערכים חברתיים כגון: מצוינות, אחריות אישית וקבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב-תרבותיות, דמוקרטיה, תרומה ומחויבות לקהילה.

התכנית מבוססת על המצע המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער.                                 התוכנית כוללת בין השאר גם הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .

המדריכים הטכנולוגיים והמדריכים החברתיים אשר מנחים את התלמידים הינם אנשי מקצוע וחינוך מתחומי ההייטק והטכנלוגיה שעברו תוכנית השתלמות מיוחדת אשר הכשירה אותם להדרכה בתכנית.
עיתון קו לחינוך התייחס לעיר כפר סבא בה החל לפעול השנה הפרויקט ,אך הפרויקט מיושם כאמור במקומות רבים בארץ. 
מה שקסום בפרויקט  בעיני ,הוא היכולת לחשוף את התקשוב ואת הצד הטכנולוגי גם למשפחות חסרות אמצעים.
הגילאים אליהם מתייחס הפרויקט ,הוא בני הנוער בגילאים המקבילים לעבודתי בבית הספר. בעבודתי,פעמים רבות נתקלתי בילדים במערכת  החינוך הרגיל והמיוחד (וגם בכיתות החינוך שלי) שהיו צמאים לעולם הטכנולוגי ,הביעו כישורים מיוחדים אך התקשו לעמוד בעלויות הגבוהות של העיסוק בכך ,שכלל גם לימודים והשתלמויות.
שמחתי לראות שיש פיתרון מקצועי ומסודר והבטחתי לעצמי לחקור יותר לעומק ,ולראות האם הפרויקט יכול לכלול גם תלמיד שלי מהחינוך המיוחד שיוכל להשתלב בו.
באתר התוכנית  אפשר למצוא עוד מידע רב על פעילות הפרויקט הפעלתו ומטרותיו- שווה עיון!!!

להתראות דנית

"העברה" בלמידה

במסגרת הקורס "אסטטרטגיות למידה מתקדמות" עם הגב' נטע  נוצר, חקרנו באופן עצמאי את  המונח  "העברה" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בלמידה.

העברה היא תופעה שלקוחה מעולם הפסיכולוגיה ומסבירה תהליך של הפנייה בלתי  מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר. 
העברה היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה  ויש לו שלושה שלבים: 
א. רכישה-הלומד מבצע משימה ספציפית עליה הוא מתאמן ומתרגל את הרכישה.
ב. העברה- הלומד פועל ללא עזרה בתנאים שונים מאלה שהיו התהליך הרכישה. מדובר בביצוע ההתנהגות שנרכשה בשלב הקודם. 
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון- זוהי בעצם פעולה של זיכרון  בה אני בודקת את ההתנהגות במרווח של זמן מסוים מהאימון.
העברה בלמידה היא שימוש בידע וכלים שנרכשו בנושא מסוים לצורך שימוש בנושא אחר או הקשר אחר.בתהליך הלמידה העברה היא חיונית כי כך התלמיד יכול ללמוד דברים חדשים תוך התבססות על דברים מוכרים וקודמים שלמד.

העברה מתרחשת במוחו של הלומד ונשענת בעיקר על מאגר סכמות הנבנה בתהליך הלמידה. בשלבי אימון קצרים קל להבחין בתהליך העברה, בעוד שבלמידה ארוכת טווח קשה לזהות ולגלות את תהליך העברה.

יצירת העברה על ידי הלומד מותנית ברמת הדמיון שבין המצב שבו נרכש הידע למצב החדש והלא צפוי. ככל שמאגר האירועים של הלומד דומה יותר למציאות היום-יומית בכיתתו, הסיכוי להעברה גבוה יותר.
בלמידה ניתן לדבר על שני סוגי העברה עיקריים:
העברה שלילית:כאשר למידה ממצב אחד מפריעה ללמידה במצב שני .העברה חיובית: כאשר למידה בנושא אחד מסייעת ללמידה בנושא אחר, ללמידה אחרת.
ולעניין החינוך בכלל ותקשוב בפרט העברה חיובית היא חלק חשוב מאוד בתהליך הלמידה. בנוסף לסיוע ללומדים לרכוש מידע ספציפי יותר בקלות, העברה חיובית, מסייעת ללומדים לתפקד ביעילות במצבים חדשים שעבורם אין להם מידע. היא מאפשרת ללומדים לפתור בעיות שהם לא ראו לפני. למעשה, המטרה העיקרית של החינוך היא לאפשר העברה חיובית כדי למזער העברה שלילית.
בכיתת החינוך שלי-כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אני זו שמלמדת את מרבית המקצועות רבי המלל.  ניתן לומר בעצם ,שבכל כיתה וגם בכיתתי מתרחשים אם כן תהליכי העברה רבים.  לדוגמא:

1. שיעור מחשבים- במסגרת השיעורים מתרחשת העברה של מיומנויות שונות שנלמדו כבר בתוכנת וורד ויישומן בתוכנות חדשות כמו פאוור פוינט. למשל הילדים למדו לשנות גודל אותיות,לשנות צבע,להוסיף תמונה. כעת נדרש מהם לבצע "העברה" וליישם את הידע שלהם בתוכנה חדש הדומה לתוכנה הקודמת בפונקציות שלה,תוך זיהוי האייקון הדומה למשל.


2. בשיעורים רבי מלל מתרחשת גם כן העברה בכל תהליך הלימוד.הילדים לומדים להתמודד עם סוגי טקסטים שונים כמו טקסט מידעי,טקסט סיפורי וכדומה. הם לומדים שעליהם לבחון:כותרת,מילים קשות או כל אסטרטגיה אחרת. בהמשך ,הם צריכים להעביר את המידע ולהשתמש בידע שרכשו כדי להתמודד עם טקסט חדש שאינו מוכר להם.
מסתבר אם כן,שתהליך ההוראה והלמידה אינו פשוט. אין ספק שמתרחשים בו תהליכים רבים מורכבים ומעניינים.
נחמד היה ללמוד ולחקור מושג ,שהוא לכאורה פשוט ומובן,תוך בדיקתו ב"קרקע" המקומית שבה אנו עובדים ביום יום,ולא רק כעוד מונח לתאוריות הרבות הנלמדות במהלך חיינו.


להתראות דנית

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.

מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.

אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:

פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".

בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.

המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   

בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.

לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....

גוגל דוקס

שלום לכולם אחרי חופשה ארוכה......

הנה התחיל הסמסטר האחרון!!!לקראת התואר... ושוב אני בעיצומו של תהליך הכתיבה בבלוג.
תוך כדי חיפוש במה לעניין את הקוראים הפעם,נתקלתי בגיליון האחרון של "קו לחינוך" אותו אני מקבלת למייל.

בגיליון זה,נתקלתי בכתבה שנושאה:"גוגל דוקס ככלי לשירות המורה ולשיפור ההוראה המתוקשבת".
כתבה זו התבססה על מאמר שנכתב בפורטל מס"ע בנושא גוגל דוקס.

מאחר והתנסתי התנסות מעטה במהלך הלימודים לתואר,  בשירות ניהול המסמכים הזה, בחרתי לבחון אותו יותר לעומק ולקבל עליו מעט מידע.
אז מה זה גוגל דוקס? מדובר כאמור,בשירות ניהול מסמכים מקוון מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. 
ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט ,ידידותי ונוח.

איך אתם כותבים את המסמכים שלכם??? רוב הסיכויים שאתם, כמו כמעט כולם, עדיין משתמשים במעבד תמלילים שמותקן על המחשב שלכם. אבל החסרונות בשיטה המיושנת הזאת גדולים - מה אם אתם נמצאים מחוץ לבית, או אפילו רק במשרד השכן, ורוצים גישה למסמכים שלכם? מה אם אתם רוצים לעבוד על המסמך בשיתוף עם עוד מישהו??..אז גוגל דוקס נותן את התשובה לכך.  במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.
ומה עניין גוגל דוקס להוראה בכלל ולהוראה בחינוך המיוחד בפרט???
הנכם מוזמנים להגיב בנושא לאחר קריאת הכתבה בקו לחינוך,אליה צרפתי קישוקר בתחילת הפוסט,ובפוסט הבא נבחן את הנושא .
ובנתיים כמה קישורים חשובים:
http://docs.google.com/
מדריך לעבודה בגוגל דוקס

פער דיגיטלי בין שכבות באוכלוסייה בארץ-פוסט אחרון בנושא!

בהמשך לפוסטים הקודמים שלי שבחנו את הפער הדיגיטלי בהיבטים שונים, בחרתי לסיים בנושא זה תוך בדיקה של מה שקורה בארץ בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.

כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.

סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.

מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.

אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....

אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים.  בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.  בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.

אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
 יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.

ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.



  להתראות בפוסט הבא
   דנית

פער דיגיטלי -הקהילה החרדית

הי,
בהמשך לפוסטים הקודמים בנושא הפער הדיגיטלי,בחרתי לעסוק הפעם בקהילה החרדית ולבדוק האם יש פער דיגיטלי בקרב אוכלוסיה זו  והאם קיים פער בין חרדים וחילוניים.
לדברי החוקרת קרין ברזילי-נהון מאוניברסיטת תל אביב, קיים פער כזה, בין קהילות פתוחות לבין קהילות מבודדות וסגורות כמו החרדים.
מחיפוש באינטרט סביב נושא זה,ניכר כי עם השנים יש שינוי בקרב הקהילה החרדית וקיימת התקדמות בקרב הקהילה החרדית לעבר עידן המידע.

מחקר משנת 2004 שבחן את דפוסי השימוש של חרדים באינטרנט מפריך את הסברה לפיה החרדים מתרחקים מהאינטרנט. החוקרים, קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, קובעים כי על אף האיסורים הרבניים על שימוש באינטרנט שלא למטרות עבודה בלבד, יותר ויותר חרדים משתמשים באינטרנט לא רק לצורכי עבודה.
במחקר, השוו החוקרים בין משתמשי אינטרנט חילונים, דתיים וחרדים. הם גילו כי שליש ממשתמשי האינטרנט החרדיים גולשים באתרים חילוניים למרות איסורי הרבנים.
על פי הממצאים האלה, הגולשים החרדים הם שני אחוזים ממשתמשי האינטרנט, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הוא כשישה אחוזים. החוקרים מדגישים כי העובדה שב-37 אחוז מבתי האב בבני ברק יש מחשבים אישיים ממחישה כי חדירת הטכנולוגיה למעוזי ההתנגדות האחרונים היא עובדה מוגמרת.
אבל , שימו לב לעובדה הבאה: החוקרים גילו, כי מרבית (67%) החרדים הגולשים באינטרנט הם צעירים (עד גיל 28), בעוד שבציבור החילוני והדתי הצעירים עד גיל 28 מהווים רק כ-45%- 40% מקרב הגולשים. בעוד שהאוכלוסייה החרדית היא הענייה ביותר בקרב יהודים בישראל, דווקא השימוש באינטרנט בתוכה, שיוויוני יותר מן השימוש המקביל בקרב חילונים ודתיים. כלומר, בניגוד לצפוי, הפער הדיגיטלי בקרב חרדים קטן יותר מכפי שרבים סוברים!!!!.
במחקר  בולט הפער בין נשים לגברים חרדים באינטרנט, באופן החורג מהפער באוכלוסייה הכללית. בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית, כ-45 אחוז הן נשים, בעוד שיעור הנשים החרדיות הוא כ-35 אחוז בלבד. נתון זה מפתיע במיוחד, שכן שוק העבודה החרדי הוא נשי בעיקרו בקרב החרדים עד גיל 30. לנתוני המחקר המלאים לחצו כאן

מחקר עדכני יותר שפורסם בשנת 2009 על ידי פרופסור שיזף רפאלי בכנס "אינטרנט 2009 והציג את דיוקן הגולשים באינטרנט,קבע ששיעור השימוש של אוכלוסיית החרדים היהודים הוא הנמוך ביותר, מבין כל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו בסקר, והוא עמד על 16.7% מסך אוכלוסיית החרדים.

מחקר מעניין ומקיף נוסף שנערך על ידי אסף מלכי ופורסם ב2009,מביא נתונים עדכניים יותר ואני ממליצה  בחום לקרוא אותו.
 הוא מדבר על כך שלקהילה החרדית יש חסמים חברתיים ותרבותיים המונעים ממנה לעשות שימוש נרחב באינטרנט ומחשבים. המחקר הוא מעניין לקריאה כי הוא בוחן איזה שימושים יותר פופולריים בקרב האוכלוסייה החרדית.

בכל מקרה, כפי שהבנתי מהמחקרים השונים ומכתבות שונות שמצאתי בעניין,יש התקדמות של הקהילה אל עבר הטכנולוגיה אך עדיין קיים פער גדול. דוקא מערכת החינוך החרדית ,אינה עושה שימוש נרחב במחשבים ואינטרנט כנראה מחשש לחשוף את התלממידים לתכנים שאינם הולמים וכך נוצר מצב בו נראה כי קיים פער דיגיטלי בתחום השימוש והידע גם אם בהרבה בתים חרדים יש מחשב וחיבור לאינטנרט. כלומר, לא מספיקה החומרה כדי לגשר על פער המידע שהולך וגדל.

להתראות דנית

הפער הדיגטלי בישראל-ערבים ויהודים

בפוסט הקודם עסקתי בפער הדיגיטלי בעולם תוך התמקדות במדינות אפריקה.
כפי שהסברתי בפוסטים הקודמים,פער דיגיטלי הוא הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע לאלו שאינם משתמשים בה. כאמור הפער יכול לנבוע מסיבות שונות:מחסור בתשתיות,מצב כלכלי ירוד,חוסר הכרה בחשיבות הטכנולוגיה,בעיות בשפה ואף מטעמי אידיאולוגיה.(על כך אפרט בהמשך).
בפוסט הנוכחי ובבאים אחריו,בחרתי להתמקד בפער הדיגטלי בישראל.
על נושא הפער הדיגיטלי בישראל ,שוחחנו גם עם הגב' חגית מישר -טל בשיעור האחרון.

אז מה לישראל ולפער הדיגיטלי?

מסתבר שגם בתוך מדינתנו הקטנה ,יש פערים דיגיטליים הנובעים מסיבות דומות לאלו שהצגתי בפוסטים הקודמים.קיים פער דיגיטלי בין יהודים לערבים,בין דתיים לחילוניים ואף בין שכבות סוציואקונומיות שונות. בפוסט זה אציג את סוגיית ההבדלים בין המגזר הערבי ליהודי.

פער דיגיטלי  בין יהודים לערבים:
במצגת שהכינה גב' חגית מישר טל ,הוצגו הנתונים הבאים:
בסקר ארצי של תושבי מדינת ישראל שכלל 1400 נחקרים ונערך בחודש יולי 2007, נבדקה סוגיית הפער בין ערבים ויהודים בכל הקשור בגלישה ובשימוש במחשבים. המחקר התבצע על ידי פרופ’ גוסטבו מש, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. למחקר היו מספר ממצאם חשובים:
1. הפער בנגישות לאינטרנט בין יהודים וערבים נמשך ולא מצטמצם. % 72משתמשים בקרב   האוכלוסיה היהודית ורק 52% בקרב האוכלוסיה הערבית
2. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות הגיל והולך מתרחב בקבוצות הגיל מעל גיל 35.
 3. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות ההשכלה, אם כי קטן יותר בקרב בעלי השכלה אקדמאית.

על פי המחקר הסיבות לפער הן:
 א. הבדלים במבנה התעסוקה: בכל סוגי התעסוקה, הערבים חשופים פחות מיהודים למחשבים במקום עבודה, והדבר מעכב את הדיפוזיה של הטכנולוגיה למשק הבית.
ב. הבדלים בעמדות: קיימת רמה גבוהה יותר של עמדות שליליות כלפי טכנולוגיה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.
נתונים אלה מעוררים שאלות ותהיות רבות שכן כיצד אנו מנסים להשתית מערכות טכנולוגיות במדינה כולה ובמערכת החינוך בפרט כאשר הפער הבסיסי הוא גדול כל כך?...

לפי דעתי יש קשר גם להתפתחות הטכנולוגיה גם  מבחינה גיאוגרפית. נראה כי קושי בביסוס תשתיות במגזר הערבי ,הוא אחד הגורמים לפער הדיגיטלי.ברבים מהכפרים והערים  במגזר הערבי (בדומה למה שהזכרתי באפריקה) עדין אין תשתית מיים וחשמל הולמת ונראה שסדר העדיפויות  אינו כולל פיתוח טכנולוגי.
פעולות כגון שיפור מצב התשתיות ביישובים הערביים, החדרת השימוש באינטרנט במערכת החינוך, העשרת תכנים בשפה הערבית ,פיתוח לומדות בשפה הערבית ועוד יוכלו להביא לשינוי.
אין ספק שצריך לבצע פעילות רבה  בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.

ולמי שמצא עניין בנושא אני מצרפת מספר קישורים לקריאה נוספת:
 שימוש באינטרנט במגזר הערבי מחקר
 פער דיגיטלי בקרב מתבגרים יהודים וערבים

דנית

פער דיגיטלי - שני צדדים למטבע!!!!

בהמשך לפוסט הקודם בנושא הפער הדיגטלי מצאתי סרטון שמראה בדרך קצת אחרת, את אותן ההתלבטויות שלי,התהיות שלי והשאלות שהעליתי לגבי חשיבות הימצאות הטכנולוגיה במדינות נחשלות. גם בסרטו מועלית השאלה למה נחוץ מחשב כשיש קושי קיומי,כשלוקח ימים שלמים להתנייד ממקום למקום......אך מייד מובא הצד השני של המטבע-כאשר מופיעים ילדין ממדינות אלה ש השתתפו בפרויקט וקיבלו מחשב נייד.כשהילדה מודה בחיוך רחב.....אין ספקות על התרומה האדירה.
אני משאירה את ההחלטה בידכם ומזמינה אתכם לצפות בסרטון
 להתראות דנית

פער דיגיטלי - יש כזה דבר!!!

במסגת הקורס ,"שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינילאומים" ,המועבר על ידי הגברת חגית מישר-טל התבקשנו לקרוא את המאמר העוסק בפער דיגיטלי.את המאמר קראנו כאמור באופן קבוצתי וסיכמנו אותו כתוצר שיתופי.המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי בין מדינות דרום אפריקה למדינות מפותחות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה. אסקור בקצרה, מספר טענות מרכזיות של המאמר  :Fuchs, C. & Horak, E. “Africa and the Digital Divide 
את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן .
המאמר מדגיש את קיומו של פער דיגיטלי בין מדינות שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין מדינות שלהן אין.המאמר מדגיש שהפערים האילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, לפי כותבי המאמר הפער הדיגיטלי מגביר גם אתה פערים החברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
החלק הראשון של המאמר עוסק בהצגת דעות שונות בדבר הגדרת הפער הדיגיטלי הקיים בין מדינות אפריקה לבין המדינות המתועשות והמפותחות.(חוסר נסיון דיגיטלי בסיסי, חוסר מחשבים ותוכנות, העדר ידע דיגיטלי, חוסר בהזדמנויות משמעותיות ועוד). חלקו השני מציג מחקר שנעשה בשתי מדינות אפריקה ובוחן האם מדיניות ליברלית ע"י פתיחת שווקים להשקעות זרות, תורמת לצמצום הפער הדיגיטלי. החלק השלישי מציג פתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי והחלק הרביעי מציג מסקנות.
מקריאת המאמר עלו בי תהיות ושאלות רבות שכן מדובר במדינות עניות מאוד שבהן עדיין אין חינוך ורפואה מתקדמים.ובמהלך הקריאה שאלתי את עצמי כיצד אפשר לדון בפער טכנולוגי כאשר במדינות האלה יש רבים שחיים ללא חשמל ומיים זורמים ,וללא תנאי מחייה ובריאות הולמים???    קיויתי למצוא תשובות במאמר .אכן כותבי המאמר ניסו למצוא את הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין העוני ששורר במדינות האלה.תשובה אחת שניתנה היתה שהטכנולוגיה והשימוש באינטרנט הם מרכיב חשוב במדינה והעדרם דן את המדינה להמשך העוני והבערות. בקריאת המאמר משך את עיני ציטוטו של מזכ"ל האום קופי אנאן משנת 1999, המובא במאמר. ציטוט זה, נתן לי את האפשרות להסתכלות אחרת על העדר טכנולוגיה המובנת מאליה לכולנו. הציטוט המלא נמצא במאמר אך אצטט ממנו משפטי מפתח :

Today being cut off from basic telecommunicate services is a hardship almost as acute as these other deprivations and may indeed reduce the chances of finding remedies of them

משפט זה מסיים את הפיסקה בה מסביר אנאן על מצוקות וחוסרים מסוגים שונים באפריקה כמו מחסור במזון, עבודה, שרותי בריאות ועוד. הוא משווה את העדר הטכנולוגיה בחשיבותה לכל החוסרים הללו. הוא מסביר שלהיות מנותק משרותי טלקומוניקציה בסיסית זה חמור כמו כל המחסורים האחרים.
אני יכולה לומר שלאחר קריאת המאמר המאמר גורם לקורא לבחון מחדש את משמעותה וחשיבותה של הטכנולוגיה, כפי שכל מי שזה זמין נהיר וברור לו, אינו מפרש.

המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי כ"תופעה" בעלת ממידים עצומים. המאמר מציג את הפער הדיגיטלי כפער המשקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מהמאמר עולה תחושה כי עבודה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות אינן זמינות החינוך סובל והפער הולך וגדל.
הנושא הותיר אותי עם שאלה נוספת אותה ארצה לבדוק ואולי אדון בה בפוסט אחר.....מדוע להרחיק למדינות אפריקה...מה עם הפער הדיגיטלי בישראל???
האם הוא אינו קיים בין אוכלוסיות שונות במדינה ,בין שכבות שונות במדינה....
 להתראות
   דנית

וויקי ואני רומן בהמשכים....

אז כנראה שוויקי אינו נותן לי מנוח.במהלך חיפושים ביוטיוב אחר חומר בנושא אחר נתקלתי בסרטו חביב. הסרטון לוקח את כל יתרונותיה של סביבת הוויקי ומציג אותן באופן חביב ידידותי ומעט הומוריסטי. הסרטון מייחס לסביבת הוויקי גם תכונות של "קבוצה חברתית" או קבוצת בעלת תחום עניין משותף ולוקח את הסביבה לכיוונים בהם פחות  התייחסתי בפוסטים שלי. אחרי הסרטון לרגע החסרונות נעלמו לי כי הכל נראה פשוט,חביב וקל. מי שערך את הסירטון דאג להציג אותו באורח קליל אבל........מי שהתנסה בו "(כמוני!!!!) מודע גם לחסרונות לכן חשוב היה לי להציג את כל הנתונים והעובדות .....
לשיפוטכם!!!

סביבת ויקי-פוסט כמעט..אחרון!

אז הנה הגיע הזמן לפוסט אחרון בנושא.
לאחר התנסות קצרה בסיבת הויקי ,הצלחתי לגבש לעצמי דיעה כללית על סביבת הויקי כפי שהתנסיתי בה ולראות את יתרונותיה מול חסרונותיה. אז כפי שהצגתי בעבר מדובר בסביבה פשוטה ללמידה די נוחה לשימוש ואף ידידותית.סביבת הלמידה של ויקי היא חינמית וכל אחד יכול לעשות בה שימוש כרצונו אך מכאן גם נובעים החסרונות שלה.
בסביבת הויקי התוצר הלימודי הוא שיתופי. כל אחד מהמשתתפים יכול לתרום תרומה לימודית משלו אבל מכאן נובעים גם חסרונותיה. כל אחד יכול לערוך לשנות ולהסיר תרומות של אחרים ומכאן אני שואלת את עצמי האם ממשק זה מתאים לכל גיל? האם כדאי ורצוי לעשות שימוש בויקי בתוך בית הספר ??...
בהתנסותי האישית בניתוח מאמר שיתופי הוקל לי מאוד שאף אחד מחברי לא ערך או שינה את תרומתי ואם אני כאדם בוגר הרגשתי זאת אני מניחה שילד או תלמיד בגיל צעיר ממני ,יתקשה להתמודד עם השינוי שעשה חברו במשהו שנכתב בעיניו לאחר השקעה ומחשבה.
בגלל ולמרות האפשרות הזו....אני מודעת לכך שבמידה ועושים שימוש בבית ספר למשל,יש למורה יכולת לשלוט ולראות מהן תרומות התלמידים, מי שינה/ערך/ הסיר ואם מגדירים מראש חוקים וכללים ברורים אז ניתן להרוויח עוד כמה דברים מעבר לכתיבה שיתופית. וזו נק' חשובה הקשורה לסביבה זו-קבוצה או מנחה קבוצה חייבים להגדיר לעצמם כללי עבודה ברורים בהקשר לעריכת תרומה של חבר לקבוצה . במידה ועושים זאת נכון אני מניחה שאפשר להפיק כמה ערכים נוספים לחברי הקבוצה.
נקודה נוספת שהפריעה לי בסביבת הויקי ולה לא מצאתי פיתרון היא שממשק הויקי דומה לממשק הוורד באופן חיצוני אך למרות זאת העבודה בו אינה דומה ויש פונקציות שיש ללמוד לפני כן על מנת שניתן יהיה להשתשמש בה.
ולסיום.....הכתיבה בסביבת הויקי היא כאמור כתיבה שיתופית.התוצר הסופי הוא מסמך של כל חברי הקבוצה וגם ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה ניכרת. למשל בעבודה שלנו במגמה על המאמר ,אחד החל בעיצוב מסויים,בבחירה בצבע מסויים בבחירת קוים....וכולם המשיכו אותו- האם ההשפעה של הקבוצה עלולה לבטל את הבחירה של היחיד?אני מניחה שגם זה תלוי גיל סוג ואופי הקבוצה.
ומפן אישי שלי כמורה לחינוך מיוחד אני שואלת את עצמי ,מה לגבי פערים בכתיבה בין שותפים בקבוצה שהרי הכל גלוי וברור לכולם????
מקווה שאוכל לתת לעצמי תשובה לאחר שאחזור מהשבתון ואולי אתנסה עם התלמידים בסביבה זו.....

להתראות
  דנית

התנסות אישית בסביבת ויקי(פוסט שני בנושא)

גם השבוע כפי שהבטחתי יעסוק הפוסט בסביבת ויקי ,הפעם מפן שונה,פחות תיאורטי ויותר התנסותי.
כפי שכתבתי בפעם הקודמת ,קיבלנו במסגרת הקורס של גב' חגית מישר טל, מטלה שיתופית בסביבת ויקי. אני חייבת להודות שזו פעם ראשונה שנחשפתי לסביבה זו .
בעבר  כאמור ערכתי הכרות עם הסביבה רק בצד התיאורטי שלה כאשר הגשתי עבודה בנושא,במסגרת קורס אחר במרכז ללימודים אקדמאיים.
אז מה היתה מטרת ההתנסות?

באמצעות סביבת ויקי היינו צריכים להתחלק לקבוצות של כחמישה סטודנטים. כל קבוצה אמורה היתה לטפל במאמר ולהתייחס למספר נקודות שהמרצה נתנה כמו: טענה מרכזית של המאמר,נושאים מעניינים,נושאים שעוררו התנגדות,מונחים מרכזיים ועוד....

כל עניין סביבת הויקי היה חדש לרובנו אך יחד עם זאת אני חייבת לציין שיתרונותיה בלטו מייד.
מדובר בסביבה ידידותית מאוד,פשוטה מאוד להפעלה ולהבנה .דרך סביבה זו ניתן לקיים "שיחה" ולנהל את דרך השיתןף בלמידה ואכן כך עשינו.

בשלב זה, כל אחד מהחברים נכנס לשיחה ומראש אמר מה תהיה "תרומתו העתידית" לסיכום המאמר. נוצר מצב,שכל אחד לקח מה שנראה לו בשיטת "כל הקודם זוכה"....לכאורה צעד נבון וחכם אך למעשה לאחר קריאת המאמר ,הבנו שיש באפשרותנו בעצם להגיב לכל הנושאים,לערוך תגובות חברים,לשנות תגובה,לתקן ,לצפות מה תרם כל אחד מאיתנו,ובעצם לשתף את כולם בעמדתנו .

התוצר הסופי היה מעין סיכום משותף ומעוצב של כל חברי הקבוצה,כל אחד מנקודת מבטו הוא.

בשלב זה ,אני רוצה לציין שהייתי מרוצה מאופן הביצוע. נהניתי לקרוא את התוצר הסופי,הרגשתי שהיתה שותפות ושיתופיות  ויחד עם זאת חשתי הקלה שאף אחד מחברי הקבוצה לא מצא לנכון לשנות/לשפר/ לתקן את חלקי.

בשלב זה, בלטו (עבורי בלבד כמובן )יותר יתרונותמחסרונות .על המשך התהליך שעברתי אכתוב בפוסטים הבאים.
והערה אחרונה.....בהמשך לשאלתה של חברתי למגמה נעמי פורת - אני עדיין תוהה לגבי שילוב סביבת הויקי בבית הספר בכלל ולאוכלוסיית החינוך המיוחד בפרט.אולי בהמשך ההתנסות האישית תהיה לי דיעה מגובשת יותר.
אשמח לתגובות....
להתראות
  דנית

שיתופיות בלמידה-מהי טכנולוגיית ויקי (פוסט ראשון בסידרה...)

כשמדברים על שיתופיות בלמידה עולה לעיני רוחנו עבודת צוות,הפרייה הדדית ,שיתוף פעולה וכל מה שנחשב כיום במערכת החינוך כתורם ללמידה-כיציאה מה"למידה המסורתית" ומעבר ללמידה מודרנית,משופעת באמצעים טכנולוגיים.

אז מהי טכנולוגיית הויקי? כמובן שכמעט כולם (גם הורים וגם ילדים)מכירים את  האנציקלופדיה החופשית-ויקפדיה, ממנה לקוחות היום מרבית העבודות של תלמידנו/ילדנו היקרים בשיטת העתק-הדבק.

גם אני חשבתי שבכך מסתכם המונח ,עד שהתחלתי את לימודי במרכז ללימודים אקדמאיים. כבר בסימסטר ראשון בחנתי ביחד עם עמיתות שלי לתואר הילה ואילנית את טכנולוגיית הויקי ככלי לשיפור ההוראה והלמידה. במסגרת עבודה שהכנו מצאתי ציטוט של טל-אלחסיד שאמרה:"הויקי היא מצד אחד טכנולוגיה ,אך מצד שני היא תפיסה" .


אז מהי ויקי? טכנולוגיה א- סינכרונית שפותחה ב- 1995מדובר במערכת ושיטה לבנייה וניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים.
טכנולוגיה זו מאפשרת כתיבת תוכן שיתופי. התוכן, נכתב ונערך על ידי קהל הלומדים. כל אחד מהשותפים,יכול ליצור טקסט חדש,לעדכן,להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר,כשכל זאת יכול מתבצע גם מחוץ לכיתת הלימוד.
על פי חגית מישר-טל (אליה עוד אחזור בהמשך)התוצר המשותף בסביבת ויקי הוא מסמך, או אוסף מסמכים המוצגים כמקשה אינטגרטיבית.
דבר מיוחד נוסף הוא האפשרות לצפות ברשימה של כל השינויים שנעשו בתכנים ומאפשר לזהות תרומות ייחודיות של המשתתפים לתוכן השיתופי. למעשה, העבודה בסביבת ויקי מתועדת וכל שינוי משויך למי שביצע אותו. הדבר מספק גם כלי למעקב והערכה ,שגם הם חשובים לתהליכי למידה אישיים שמתבצעים במסגרת התהליך השיתופי.
הויקי היא סביבת קוד פתוח, כלומר ניתנת להורדה חינם מן הרשת .מדובר בכלי פשוט לתפעול, שאינו מצריך ידע קודם רב.
לטכנולוגיית ויקי ישנם שימושים רבים כמו :ויקיפדיה-אנציקלופדיה חופשית,ויקי ציטוט-אוסף ציטטות,ויקי טקטס-מסמכים וטקסטים חופשיים ויקיספר-ספרים מלאים,ויקי מילון-מילון,ועוד.

אז לאחר שהתוודענו למשמעותה/חשיבותה/יתרונותיה של הויקי...(יש לה גם חסרונות כמובן  עליהם אדון בהמשך) מדוע בחרתי לכתוב הפעם על נושא זה?
אני חוזרת לגברת חגית מישר טל שאותה הזכרתי פעמים כה רבות בעבודות שונות שלי,לשמחתי והפתעתי חגית מישר טל הופיעה כמרצה מן השורה בסמסטר הנוכחי ותעביר קורס שכל יישומו בסביבת הויקי מה שיאפשר לנו לבחון את מה שנכתב בתיאוריה הלכה למעשה.
כבר קיבלנו מטלה שיתופית ראשונה שלאחר ביצועה אוכל לחוות את דעתי ולמנות את היתרונות והחסרונות של שיתופיות בלמידה.
במטלה התבקשנו לקרוא במשותף מאמר ולנתחו באופן שיתופי כמובן שגם התוצר הסופי הוא שיתופי.הדבר לא היה פשוט ולימד אותי הרבה על שיתופיות בלמידה אבל.....
על כך ארחיב בפוסט הבא.

ולאלה שמעוניים להרחיב קצת בנושא,הלהלן מספר קישורים הקשורים לנושא:
הרצאה מוקלטת על ויקי בהוראה ולמידה
ויקי ללמידה שיתופית-בעיני הלומדים(מתוך כנס צ'ייס)

מקווה שתרחיבו את הדעת ותהנו

דנית

ואם מחצית מאחורי....אין ספק שמחצית עוד לפני!!!!

אז ככה...
הסימסטר השלישי נפתח ביום קיץ חם ולח.
השיעור הראשון בפסיכולוגיה התפתחותית היה מעניין ומרתק ועבר בקלילות יחסית ואמרתי לעצמי שזה בטח סימן טוב להמשך....ואז לאט לאט החל שוב ספק להתגנב לליבי.
באחד הפוסטים הראשונים הבעתי את החשש מהתמודדות עם המחשב אך נראה היה כי עד עתה צלחתי את העניין די בגבורה(קצת יותר או קצת פחות ....אבל צלחתי!!!).

ואז בסיומו של יום....כרעם ביום בהיר החל השיעור של מר יאיר צדוק: שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות.
נשמע מאיים? נשמע מפוצץ? אין לכם (ולי כמובן)מושג עד כמה.....
המרצה נינוח,חביב וסבלני (גם לתלמידים מתקשים כמוני)אבל.....HTM,HTML,BODY,HEAD.DIR,    זה רק חלק ממה שלמדנו בשיעור.
אז ,עם בליל המושגים ועם הרבה בילבול, הלכתי הביתה וידעתי ישר,על מה אכתוב השבוע בפוסט .
מאחלת לי ולכולם, הצלחה בסימסטר הנוסף ומקווה שבסוף עוד אצחק על הפוסט הזה,על הלחץ והחששות מ"שפה חדשה"-שפה לעיצוב סביבה מתוקשבת.

להתראות
    דנית  

מחצית הדרך כבר מאחורי....

והנה מבלי להרגיש.....(או שאולי עם להרגיש אני כבר לא בטוחה),הגעתי לאמצע הדרך בלימודי התואר השני.
והנה אגלה משהו ....תחילה נרשמתי בכלל ללימודי תואר שני במנהל החינוך, אבל משהו אמר לי ששם זהו לא מקומי!
בתחילת הלימודים חשבתי כך גם לגבי מגמת התקשוב...מה לי ולמחשב?איך הגעתי לכאן? מה כבר אעשה עם זה בחינוך המיוחד ועוד קושיות שונות....

אבל,אני כבר מרגישה שאני בתחילת דרך חדשה שאולי תוביל אותי ל"מקומות" שמעולם לא חשבתי שתהיה לי בהם נגיעה.

לקינוח המחצית, מעבר לעבודות היה לנו מבחן לא קל,בקורס "סוגיות במגייות החינוך".
כפי שכבר הצגתי במספר פוסטים קודמים,הקורס עורר בי הרבה מחשבה על מקומה של מערכת החינוך כפי שהיא היום,ועל מקומי בה כמורה.
אני באה ממקום בו הטכנולוגיה והחדשנות בהוראה, הם עדיין בחיתולים ומכאן המקום שאי מקווה שיוביל אותי לשינוי.

מאמרים רבים שקראתי במהלך הקורס הנדון,עסקו בהוראה מסורתית מול הוראה חדשנית והדגישו עד כמה חשוב לאמץ את הגישה החדשנית מבלי לוותר על קשר מורה-תלמיד . שילוב מושכל בין השניים:קשר מורה-תלמיד,והוראה באמצעות טכנולוגיה,יכול להוביל אותנו למחוזות נפלאים.

ובשביל הגימיק....מצאתי סרטון ביטיוב שמראה את הקשר בין טכנולוגיה ופדגוגיה ומציג את שתי השיטות בצורה קצת הומוריסטית....

חזון חדש לבית הספר!!!

גם השבוע בחרתי להתייחס למאמר שקיבלנו לקרוא במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי.
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.

כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...


מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....

ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר

 להתראות  דנית

אוטונומיה בבית הספר האומנם?!!

הפעם בחרתי לייחד את הפוסט לנושא שאינו טכנולוגי אך עוסק כמובן בחינוך.

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך בישראל " של פרופסור עמי וולנסקי , נתבקשנו לקרוא את המאמר שעוסק בנושא  אוטונומיה לבתי הספר – למען יעילות בית ספרית" (המקרה של ישראל).
מקריאת מאמר זה ועוד רבים בנושא , גם במסגרת הקורס וגם מחוצה לו, אני יוצאת בתחושה של החמצה סביב מה שקורה במערכת החינוך.המאמר מראה שיש תוכניות רבות לשיפור , יש הצעות טובות ומעניינות אך יש כמעט תמיד מי שמטרפד אותם.

מקריאת המאמר עולה בעיני תמונה עגומה, על רעיונות מצוינים וטובים שלא באים לידי ביטוי ומימוש בעיקר משיקולי פוליטיקה וכוח.
המאמר סוקר את התערבות הממשל בנעשה בבית הספר לאורך תקופות שונות. בתחילת הדרך,ניתנה סמכות יותר למשרדים חיצוניים ופחות למי שבשטח .המאמר מתאר כי המרכוז שהיה קיים במערכת ,משקף חוסר אמון במנהל ובמורים ושולל מהם את האוטונומיה בתחומים השונים דבר כזה גורם למורים ולמנהלים "להקטין ראש" ולכן ברורה הקריאה והצורך לאוטונומיה.          לפי המאמר ,החלו בניסיונות מעבר בכמה שלבים לניהול עצמי .הייתה הרגשה חזקה שהמבנה המרוכז הפך את המערכת למסורבלת, והחשיבה שבית ספר אוטונומי יביא לשיפור ההתנהלות שלו ,אם הוא זה שיקבע את המטרות של עצמו ויעריך באופן עצמאי את התפקוד שלו.
על פניו ,נראה היה רעיון מצוין שלדעתי עם יישום נכון היה יכול להוביל לשינוי משמעותי בפניה של מערכת החינוך. אך כפי שסוקר המשכו של המאמר, הדרך שוב נתקלה בקשיים פוליטיים ותקציביים –אנשים בעלי כוח שלא רצו לוותר על הכוח והשליטה שלהם ושוב לא אפשרו ליישם את התוכניות השונות שהועלו.

המחשבות שעלו בי,מקריאת המאמר היו שהגלגל מסתובב סביב עצמו כל הזמן .יש הצעות ותוכניות, יש דרך פעולה ולבסוף ,יש תמיד מי שמטרפד את יישום התוכנית עקב חשש לאיבוד סמכות ,ושליטה על תקציבים. השאלה הנשאלת בעיני היא מדוע דבר כזה קורא דווקא ,אך ורק במערכת החינוך ולא במערכות אחרות במדינה....למה הציבור ונבחרי הציבור ,אינם מבינים מה הנזק שעושים הקיצוצים ומאבקי הכוח במערכת, שאמורה להכשיר את דור העתיד שלנו....

המשפט הבא מתוך המאמר מסכם יפה את תחושותי:"העלאת היעילות של בית הספר תוך מתן יותר אוטונומיה לבית הספר וגמישות נמצאת באופן רשמי באג'נדה של משרד החינוך הישראלי אך לא במעשים בשטח. הרעיונות מאחורי הניהול העצמי עדיין משמשים כססמאות אך לא ממומשים במציאות"...

ומה יהיה בחילופי השלטון הבאים? מי ייקח את המושכות?אלו החלטות חדשות יקבל?אלו החלטות קודמות יבטל?....איני בטוחה שאי פעם תהיינה לי תשובות מספקות וחד משמעיות!
  דנית  

פודקאסט....אהבתי!!

במסגרת הלימודים לתואר שני ,בקורסים הטכנולוגיים אני מרגישה כמו תינוק ....שבכל פעם לומד משהו חדש.

נחשפתי במסגרת אחד הקורסים,לדבר חדש שלא הכרתי קודם...הפודקאסט!!! האמת,שהתוודעתי אליו במסגרת מטלה והתגובה הראשונית שלי היתה אנחה -שוב מטלה?! אבל מייד גיליתי שמדובר בדבר נחמד,חביב ולפעמים גם יעיל.

אז מהו פודקאסט?(קודם כל אין צורך בשם משתמש וסיסמא כבר טוב נכון?)

פודקאסט הוא תכנית רדיו או טלוויזיה, שמועברת דרך האינטרנט.
לרוב, פודקאסט מורכב מסדרה של אפיזודות או פרקים, שניתן להאזין או לצפות בהם בכל עת, זמן ומקום. זוהי טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת למאזינים לא רק לבחור את התוכן שהם צורכים, אלא גם להחליט מתי בדיוק לצרוך אותו, ואיך – על גבי המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, נגני MP3 או וידאו, ובכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט.

בעולם הפודקאסט כל אחד יכול להשמיע את קולו ודעתו. יש רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת כי זה כל כך קל ליצור פודקאסט ולהפיץ אותו . יש תחומי עניין שונים ומגוונים כך כל אחד יכול להתחבר למה שמעניין אותו בזמן ובמקום שמתאימים לו.

אז בחרתי להאזין למספר תוכניות ולבסוף בחרתי להאזין לתוכנית מלאה שמייחדת את תכניה לנשים. החוויה היתה נעימה. קולה של השדרנית היה לי נעים, המוזיקה שליוותה את התוכנית היתה גם היא נעימה ובסך הכל נהניתי מהחוויה. עצרתי את ההאזנה מתי שרציתי והמשכתי על פי רצוני.

אין ספק שגם לפודקאסט כמו לכל דבר,יש גם יתרונות וגם חסרונות. (זה מצריך ריכוז, קשה להאזין ברצף לאורך זמן....תקלות טכניות....ועוד) אבל, מאחר והעולם הטכנולוגי שלנן מוצף אני בטוחה שכל אחד מוצא לעצמו את הדרכים הנעימות לו ,להתחבר אל העולם ולהינות מהחוויות השונות שהוא מציע.
אז עד כאן להפעם...
ולמי שמעוניין ,קישור לאתר אני מקווה שתהנו http://www.icast.co.il//
להתראות
  דנית

דלישוס - לא טעים אבל יעיל!!!

במסגרת השיעורים האחרונים ,נחשפתי לעוד המון דברים חדשים ....ממש הצפה של ידע,חשבונות,סיסמאות....

עד עכשיו שמרתי (כמו כולם כנראה),את האתרים המועדיפים עלי,במועדפים-פשוט נכון?
במסגרת השיעור,נחשפתי לדלישוס....
אז שוב... פתחתי חשבון,הכנסתי סיסמא והופ...עולם חדש נפתח בפני.

אז מהו דלישוס?
אתר Delicious הוא אחת מהרשתות החברתיות המובילות בעולם.
בשונה מרשתות חברתיות אחרות, המספקות שיתוף קבצים, תמונות, סרטונים וכדומה, רשת Delicious היא פלטפורמה לשיתוף אתרי מועדפים (סימניות).
דרך האתר ניתן לשתף אתרי מועדפים עם משתמשים ספציפיים או עם כל גולשי הרשת. לרשימת המועדפים ניתן להוסיף מידע ותגיות כך שאחרים יוכלו למצוא אותם בקלות.

 דלישוס מאפשר לגלות בקלות אתרים חדשים ומעניינים ברשת.

את רשימת המועדפים באתר ניתן לייצא לדפדפן האינטרנט או לרשתות חברתיות אחרות, כמו פייסבוק.

כדי להעריך את איכותן של רשימות המועדפים ניתן להיעזר במספר החברים הרשומים לכל אחת. ככל שהמספר הזה גבוה יותר כך הסיכוי של הרשימה להיות איכותית גדל. (מתוך:http://www.pcon.co.il/v5/ChosenSitesItem.asp?id0=1630)

אז מסתבר שבכל שבוע,בימי רביעי,נפתח בפני עולם קטן חדש.....ולאט לאט תושלם התמונה עד אהיה ממש ממוחשבת!!!! מי היה מאמין???

אז זהו להשבוע .....
ובשבוע הבא....הכרות עם עולמות נוספים.
חג עצמאות שמח לכולם
ולהתראות בפוסט הבא
דנית

בלוג הלמידה שלי ....על שום מה ולמה???

פסח.....חג של התחדשות!!!


אז הנה ,"התחדשתי" לי בבלוג... מי היה מאמין אני ?בלוג? לא ממש הולך ביחד.

אבל הנה,פתחתי בלוג וזה אפילו לא היה מסובך כל כך(עד עכשיו).

יושבת לי וחושבת לאיזה צורך,לאיזו מטרה...


במשפחה צחקו עלי אמרו לי:"את "??? "בלוג"??"למה זה נחוץ"??? היה אפילו מי שהגדיל ואמר לי:"בלוג זה לזקנים"!

ומה אגיד ?שבאמת איני יודעת עדיין את התשובות....שבראשי עדיין מתרוצצות שאלות ומחשבות רבות:האם אצליח לכתוב באופן קבוע?האם כתיבתי תהיה מעניינת?ואם כן,את מי זה מעניין?

אני מניחה שבמסגרת הלימודים ,בהם נתבקשתי לפתוח בלוג זה, אקבל תשובות חלקיות או מלאות לכל סימני השאלה...

ולסיום,בלוג  זה ילווה אותי (ואת הקוראים)בתהליך הלמידה ונראה לי שאין ברירה אבל זה כנראה יהיה "חברי" החדש (חוץ מ...הילדים,בית,פיסבוק,מיילים,סקייפי,אתר המכללה,פורומים למינהם......).

אז,להתראות בפוסט הבא...
  דנית