בהמשך לפוסטים הקודמים שלי שבחנו את הפער הדיגיטלי בהיבטים שונים, בחרתי לסיים בנושא זה תוך בדיקה של מה שקורה בארץ בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.
כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.
סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.
מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.
אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....
אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.
אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.
ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.
להתראות בפוסט הבא
דנית
כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.
סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.
מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.
אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....
אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.
אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.
ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.
להתראות בפוסט הבא
דנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה