פוסטסוף......

"אז הנה.....פוסט סיום מי היה מאמין?
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג , אין ספק שסיום הלימודים היה נראה רק באופק והנה, הזמן עבר ואפילו מהר. ועם סיום המבחנים,העבודות,המטלות ,התפניתי לכתוב את
 ה- פוסט .פוסט סיכום!!!!

אז ממה נתחיל? אולי מההתחלה .
בפוסט הראשון שלי שקראתי לו "בלוג הלמידה שלי....על שום מה ולמה?", העליתי המון שאלות ותהיות על הקשר שלי ושל הבלוג העתיד להתפתח....
אבל כמו כל קשר שמשקיעים בו, גיליתי שהכל אפשרי.
וכך, מחודש אפריל יצאנו הבלוג ואני למפגש שבועי.   כל פעם מחדש חשבתי איך להגיע אל המפגש.....מהם  נושאי השיחה,איך לנסח ,מה יהיו התובנות.....מי יראה?מי יגיב?.

תהליך כתיבה היה תהליך לא קל ,למרות שאני אדם של כתיבה ומילים.. אבל יחד עם זאת,מצאתי את עצמי שוקלת מה לכתוב ,כיצד לנסח והכי קשה היה לי להרגיש שאכן העברתי דרך התהליך את הרפלקציה והתובנות בכל פוסט.
אני מודה שנושא החשיפה לקוראים היה אחד הדברים שתחילה היה לי מאוד קשה עימם. אבל ככל שעבר הזמן,הייתי נכנסת לבלוג ובודקת האם היו תגובות , מי הגיב,מה נכתב....מסתבר שאיפה שהוא ,אדם רוצה להיות משפיע ומשמעותי גם אם לא התכוון לכך בתחילה.
קושי נוסף עבורי היה לחפש כל שבוע על מה לכתוב ,כדי לחדש ולהתחדש ,ולא בכל שבוע היתה זו משימה קלה עבורי.

מקריאה חוזרת של הפוסטים לקראת כתיבת פוסט זה אני יכולה להגיד שאני די גאה במה שיצא.
מבלי להתכוון או שאולי עם, שרטט הבלוג שלי את המסע האישי שלי לעבר הטכנולוגיה . מסע שעבר דרך פודקאסט,פייסבוק,פער דיגיטלי,סביבות למידה, ויקי ,גוגל דוקס- מילים שלי ולהן לא היה כל קשר לפני היציאה אל המסע.

אז לסיום סיומת....אין ספק שלמרות חבלי הלידה הקשים והקשיים שבדרך ,הבלוג לימד אותי להסתכל אחרת על התהליך מה שבדרך כלל אנחנו לא עוצרים לעשות, הוא חייב אותי להתבונן על העשייה לעצור ולחשוב על הדברים לעומק ומנקודת מבט אחרת.

אחת השאלות שנשארה עדיין פתוחה גם בסיומו של תהליך ,הוא שילובו בעשייה החינוכית שלי-באוכלוסיית החינוך המיוחד.
לאור היתרונות והחסרונות שמצאתי בבלוג , ככלי לימודי, נשאר כרגע רק להתנסות  בכלי  ואז לתת מענה לעצמי בנושא זה.
ולעניין ההמשכיות של הבלוג , מצאתי משפט שמובא בהקשר אחר, אך מצאתי לעשות בו שימוש כאן:

"זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף, זה הוא אולי סופה של ההתחלה"-וינסטון צ'רצ'יל.

אז.....תודה לעמיתות שלי ללימודים הילה ואילנית שליוו אותי לאורך כל התקופה וביחד התחבטנו והתלבטנו  בעניין הבלוג,התגובות  שלכן  מדי פעם, האירו את עיני לעיתים, על נקודות מבט נוספות.
ותודה לד"ר גילה קורץ על שפע הידע שזרם אלינו,ועל הנכונות לאורך כל לימודי התואר.

להתראות דנית

מודל SECTIONS

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" עם דר' גילה קורץ נחשפנו למודל חדש שאותו נתבקשנו לבחון באחד הארגונים בו אנו עובדים. את בחינת המודל על בית הספר בו אני מלמדת עשיתי ביחד עם עמיתותי ללימודים הילה גומעה ואילנית עטבאי.

קבלת החלטות לגבי שילוב טכנולוגיה היא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של מאפיינים.
מודל ה SECTIONS מתבסס על מודל ה ACTIONS שפותח במקור ללמידה מרחוק .למודל המקורי נוספו קריטריון הנגישות בהדגשה לסטודנט/תלמיד וקריטריון קלות השימוש .
מודל זה בוחן שמונה מאפיינים של מערכת טכנולוגית והם:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד.:מה ידוע לגביהם מהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או לטווח זה של סטודנטים .
2. RELIABILITY AND EASE OF USE - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה. : כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה, עד כמה היא אמינה.
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה. מהו מבנה העלות של כל הטכנולוגיה ומהי העלות היחידה עבור הלומד.
4. TEACHING AND LEARNING - הוראה ולמידה – מהם הכישורים,מהו סוג ההוראה הנדרש ,מה הטכנולוגיה מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה., אלו סוגי למידה נדרשים,אלו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו , מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר להוראה ולמידה זו .
5. Interactivity - אינטראקטיביות: איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית.
6. ORGANIZATIONAL ISSUES - נושאים אירגוניים: מהם הדרישות הארגוניות והחסמים שיש להסיר כדי שהטכנולוגיה תוכל להיות בשימוש בצורה מוצלחת. אלו שינויים בארגון יש לעשות.
7. Novelty – חדשנות: עד כמה הטכנולוגיה חדישה .
8. Speed - מהירות,: טכנולוגיות נבדלות במהירותן לגבי יישום ובגמישותן לגבי עדכון באמצעות הטכנולוגיה או באיזה מהירות ניתן לשנות את החומרים.

כאשר עסקתי במודל לצורך העבודה, חשבתי מייד על כתיבת פוסט בעניין משתי סיבות:האחת,לחשוף יותר אנשים למודל הזה שיש לו חשיבות רבה לעוסקים בהטמעת הטכנולוגיה בבתי הספר,ושנית מתוך היות בית הספר שלי בשלבי ההטמעה הראשונים של טכנולוגיה .
שאלת השאלות תמיד היא כיצד להטמיע טכנולוגיה בבית הספר?איזה פרמטרים יש לבחון ולבדוק ואני חושבת שזהו מודל מצויין להתחלת תהליך ההטמעה בבית הספר.
המודל כפי שהוא מוצג במאמר מדבר גם על העניין שחשוב לקבל החלטה איזה טכנולוגיה ספציפית ,מתאימה לאירגון כדי לעשות בה את השימוש הטוב ביותר.

מצאתי לנכון ,שמודל זה יעזור לי לבחון את הנושא בבית ספרי ,תוך התאמה לצרכים הייחודים לבית הספר. אין ספק שתחילת הדרך היא לא בתיאוריה כל שהיא אלא ברצון ובתעוזה של ההנהלה לעשות שינוי ולתת לנו לעזור להוביל את השינוי. אין לי ספק שהדרך לא תהיה קלה,אלא רצופת מכשולים אך גם על כך למדנו להתגבר....

להתראות  דנית

אנדרגוגיה - טכנולוגיה מתפתחת ללמידת מבוגרים

מסתבר שגם אם לא נתנו לכך את הדעת עד היום, קיים הבדל בין הוראת ילדים לבין הוראת מבוגרים-כך טוענת הגישה האנדרגוגית !!!

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה והוראה" עם הגב' נטע נוצר ,נתקלתי במושג שעבורי היה ממש חדש ומעולם לא שמעתי עליו. מסתבר,שתחום חינוך המבוגרים הוא חלק חשוב בתהליך ההוראה וגם בהדרכת המורים, על כן חשבתי ששווה לדעת עליו את הדעת באופן מעמיק יותר.
התיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים מכונה בשם אנדרגוגיה. אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; מלקולם נואלס פרסם אותה ברבים. (למען האמת שמו של נואלס מתקשר כל כך לאנדרגוגיה, עד שרבים מאמינים כי הוא האדם שהמציא את המושג.)
האנדרגוגיה עוסקת במאפיינים ובצרכים הייחודיים של הלומד המבוגר, המבדילים אותו מהילד ומהנער הלומד, שבהם עוסקת זה אלפי שנים הפדגוגיה. אנדרגוגיה מוגדרת כ "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". בה ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד.היא פותחה באירופה ובצפון-אמריקה כתיאוריה מובחנת כדי לפתור את הבעיות שבפדגוגיה, שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים".
ואכן אם ניתן על כך רגע את הדעת, נבין שאי-אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על-פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם יעזבו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. סביר להניח שמתוך הנחה כעין זו,צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים .
התיאוריה מבוססת על ארבע הנחות יסוד:
א. המבוגר נחשב לישות המכוונת את עצמה, הרואה את עצמו כלומד, הפעיל מתוך הכְוונה עצמית.הוא מודע לצורך שלו בלמידה, לחסרים שלו ,והוא בעל מוכנות ללמוד.לכן, יש לנהוג בלומד המבוגר בכבוד, הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה.
ב.המבוגר שונה מן הילד באופן שבו הוא תופס את ניסיון החיים. המבוגר תופס את ניסיון החיים כחלק מזהותו, העוזר לו בקידום הלמידה. למבוגרים מקורות עשירים ללמידה יותר מלילדים ויש להם יכולת רבה יותר לבנות את הקשרים בין למידתם החדשה לבסיס-הניסיון העשיר שלהם.הדגש באנדרגוגיה הוא על טכניקות-השתתפות המסתמכות על הניסיון הנובע מן ההנחה ש"ככל שהלומד פעיל יותר בתהליך, כך כנראה הוא לומד יותר". מסקנה אחרת מדגישה את היישום המעשי: הלומדים מתכננים ועושים חזרות על האופן שבו הם עומדים להשתמש במה שלמדו בחיי היום-יום. עוד מסקנה מעשית היא שיש ללמד איך ללמוד מהניסיון.
ג. יש הבדל בין ילדים למבוגרים במוכנוּת ללמידה .למבוגר מוכנוּת משתנה ללמידה, בהתאם לשלב בו הוא נמצא בחייו.
ד. האנדרגוגיה גורסת עוד שילדים ומבוגרים נבדלים אלה מאלה באוריינטציה שלהם ללמידה.מבוגר מתייחס ללימודיו בפרספקטיבה מידית: הוא רוצה ליישם לאלתר את אשר הוא לומד ורואה בלימודיו אמצעי לשיפור יכולתו להתמודד עם בעיות החיים. כך שלמבוגר הניעה גבוהה ללמוד אם זיהה שהדברים מתאימים לצרכיו.

אם כך הם פני הדברים אין ספק שיש הבדל בתהליך בין הוראה ילדים להוראת מבוגרים. אבל אני שואלת את עצמי מהו מבוגר? מאיזה גיל התיאוריה של האנדרגוגיה תהיה קלה יותר ליישום.....הרי גם נער מתבגר בתיכון הוא סוג של מבוגר.

ומה לעניין המוכנות ללמידה עליה מדברת האנדרגוגיה כה רבות? אין ספק שרבות דובר על כך שהמוכנות ללמידה היא הבסיס להצלחת הלמידה כדי שתהיה משמעותית וכמי שמלמדת מתבגרים בכיתות ז'-ט' אני יכולה לומר שאפילו בטווח גילאים זה אני רואה את ההבדלים בשלוש השנים בעניין המוכנות ללמידה, בנושא המוטיבציה ללמידה ובנושא האחריות לתהליך הלמידה.
לעיון נוסף:
http://www.education.gov.il/hadracha/download/13_1.rtf

להתראות דנית

רשתות חברתיות ......שוב בכותרות!!!!

השבוע שוב עלה נושא הרשתות החברתית לגלי החדשות ולצערי שוב לא באמירה חיובית.
שני ארועים חמורים קרו במהלך השבועות האלה, והכל בחסות הרשת חברתית "פייסבוק" - אונס נערה על ידי אדם שהכירה בפייסבוק והתאבדותו של נער שחבריו התנכלו לו באמצעות הפייסבוק.
אז איך קרה שדבר שהיה אמור להיות חיובי קיבל מימדים שליליים כל כך?
נחזור להתחלה ....
מהי רשת חברתית באינטרנט?
רשת חברתית באינטרנט הינה קבוצת אנשים, אשר לכל אחד מהם ישנו עמוד אישי באותה רשת. העמוד האישי כולל פרופיל עם פרטים אשר אותו אדם בוחר לפרסם על עצמו, וכן בלוג אישי. האנשים באותה רשת "קשורים" זה לזה באמצעות הגדרת החברות ביניהם, ולכל גולש ישנו מצבור חברים משלו. כך למעשה נוצר אפקט ה"רשת", שכן נוצרות חברויות משותפות וגולש יכול "להציע חברות" לגולש שהכיר דרך חבר, וכן הלאה. הרשת מהווה שיקוף של החיים החברתיים במציאות, ומטבע הדברים, נוצרות "קליקות" וקבוצות קטנות של חברים הקשורים זה לזה.
אז איך הכל התחיל?
אתר "חבר'ה" שעלה לאויר בשנת 2002 היה הסנונית הראשונה בארץ, אשר בעקבותיה גל רשתות חברתיות החל לשטוף את אוטוסטרדת המידע. באתר "חבר'ה", לכל גולש היתה אפשרות למצוא חברים מתקופת הגן, היסודי, התיכון, הצבא ומכל מסגרת חברתית שהיא, לשלוח לו הודעה אישית ולחדש את הקשר. אחר כך הצטרף גם  אתר "מקושרים", שהיה בעל סממנים דומים .
עולם הרשתות החברתיות הולך ומשגשג, וכמות המשתמשים ברשתות אלו גדלה מדי יום ביומו ושוברת שיאים כמותם לא נראו על גבי הרשת. כיום, האחים הגדולים השולטים בארץ בעולם הרשתות החברתיות הינם הדה-מארקר קפה, ה-Myspace (רשת המיועדת בעיקר לאמני מוסיקה) וה-Facebook שכבש את העולם כולו בסערה.
לכאורה נראה נפלא....הזדמנות לחדש קשרים ישנים.....למצוא אנשים להזכר בימים טובים.....
אז איפה הימים הטובים? איך קורה שיותר ויותר אנשים מנצלים את הרשתות החברתיות הנפלאות הללו לדברים כל כך שלילים עד שזה הופך להיות מאיים ומפחיד ,ולחשוב שכל ילד מגיל שבע בממוצע  יש לו כיום עמוד ברשת חברתית זו או אחרת.....
אז אני מתבוננת בילדי הפרטים המכורים לרשת ועוקבת בחרדה אחר כל פרט ופרט שנשלח לרשת,ועלול לזהות אותם בפני אלה שאינם מחפשים רק את הצד החברתי ....
ושואלת את עצמי מה מידת החשיפה הנכונה?הרי כולם מעלים תמונות,משתפים בתחושות ברגשות ואיפה הפרטיות????
הרי כל מידע שפירסמנו במודע או שלא במודע ,ניתן לקריאה על ידי כולם (גם מי שאולי  לא התכוונתי ... אבל הוא חבר של חבר של חבר.....)
באחד השיעורים ,שוחחנו על עניין הרשתות הללו עם ד"ר אלון הסגל שנתן לנו את המימד המפחיד והבעייתי בעיני ,של הרשת החברתית .לפי דבריו,עם פתיחת החשבון בפייסבוק אנו מאשרים בעצם שכל מה שאנו מעלים לפייסבוק הופך בעצם להיות בבעלות פייסבוק ולתמיד-בלתי ניתן למחיקה! (גם אם הסרנו אותו אחר כך) ובעצם הם יוכלו להשתמש בחומרים אלה כראות עיניהם....
זהו מידע שלדעתי צריך להדליק נורה אדומה לכולנו !!!
אחת היוזמות המעניינות שעלו כדי למנוע הישנות ארועים כגון אלו מובאת בכתבה הבאה
אז בואו נקווה שבפעם הבאה כשפייסוק תעלה לחדשו זה יהיה בסיום חיובי כגון הכתבה שהצילה חיי אדם.

להתראות דנית

"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

תוכנית נטע- פרויקט מדהים!!!

   השבוע קראתי בגיליון החדש של עיתון קו לחינוך על פרויקט חברתי-טכנולוגי שנקרא תכנית נטע .הפרויקט אינו מוכר לי ולכן   הלכתי לבדוק במה מדובר. ואכן מסתבר שלא סתם הכתבה שבתה את ליבי.....
אז מהי תוכנית נטע?
תכנית נטע@ הוקמה ב-2003 כמיזם חברתי קהילתי ייחודי ע"י עמותת תפוח, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וחב' סיסקו סיסטמס.

מטרת התוכנית הינה שינוי מסלול חייהם של בני נוער בגילאי 14 - 18 בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות והפיכתם לנבחרת החלומות של ההיי-טק הישראלי.

נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות המחשב והתקשורת, וצבירת ניסיון בחברות היי טק מובילות, עם הקניית ערכים חברתיים כגון: מצוינות, אחריות אישית וקבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב-תרבותיות, דמוקרטיה, תרומה ומחויבות לקהילה.

התכנית מבוססת על המצע המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער.                                 התוכנית כוללת בין השאר גם הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .

המדריכים הטכנולוגיים והמדריכים החברתיים אשר מנחים את התלמידים הינם אנשי מקצוע וחינוך מתחומי ההייטק והטכנלוגיה שעברו תוכנית השתלמות מיוחדת אשר הכשירה אותם להדרכה בתכנית.
עיתון קו לחינוך התייחס לעיר כפר סבא בה החל לפעול השנה הפרויקט ,אך הפרויקט מיושם כאמור במקומות רבים בארץ. 
מה שקסום בפרויקט  בעיני ,הוא היכולת לחשוף את התקשוב ואת הצד הטכנולוגי גם למשפחות חסרות אמצעים.
הגילאים אליהם מתייחס הפרויקט ,הוא בני הנוער בגילאים המקבילים לעבודתי בבית הספר. בעבודתי,פעמים רבות נתקלתי בילדים במערכת  החינוך הרגיל והמיוחד (וגם בכיתות החינוך שלי) שהיו צמאים לעולם הטכנולוגי ,הביעו כישורים מיוחדים אך התקשו לעמוד בעלויות הגבוהות של העיסוק בכך ,שכלל גם לימודים והשתלמויות.
שמחתי לראות שיש פיתרון מקצועי ומסודר והבטחתי לעצמי לחקור יותר לעומק ,ולראות האם הפרויקט יכול לכלול גם תלמיד שלי מהחינוך המיוחד שיוכל להשתלב בו.
באתר התוכנית  אפשר למצוא עוד מידע רב על פעילות הפרויקט הפעלתו ומטרותיו- שווה עיון!!!

להתראות דנית

"העברה" בלמידה

במסגרת הקורס "אסטטרטגיות למידה מתקדמות" עם הגב' נטע  נוצר, חקרנו באופן עצמאי את  המונח  "העברה" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בלמידה.

העברה היא תופעה שלקוחה מעולם הפסיכולוגיה ומסבירה תהליך של הפנייה בלתי  מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר. 
העברה היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה  ויש לו שלושה שלבים: 
א. רכישה-הלומד מבצע משימה ספציפית עליה הוא מתאמן ומתרגל את הרכישה.
ב. העברה- הלומד פועל ללא עזרה בתנאים שונים מאלה שהיו התהליך הרכישה. מדובר בביצוע ההתנהגות שנרכשה בשלב הקודם. 
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון- זוהי בעצם פעולה של זיכרון  בה אני בודקת את ההתנהגות במרווח של זמן מסוים מהאימון.
העברה בלמידה היא שימוש בידע וכלים שנרכשו בנושא מסוים לצורך שימוש בנושא אחר או הקשר אחר.בתהליך הלמידה העברה היא חיונית כי כך התלמיד יכול ללמוד דברים חדשים תוך התבססות על דברים מוכרים וקודמים שלמד.

העברה מתרחשת במוחו של הלומד ונשענת בעיקר על מאגר סכמות הנבנה בתהליך הלמידה. בשלבי אימון קצרים קל להבחין בתהליך העברה, בעוד שבלמידה ארוכת טווח קשה לזהות ולגלות את תהליך העברה.

יצירת העברה על ידי הלומד מותנית ברמת הדמיון שבין המצב שבו נרכש הידע למצב החדש והלא צפוי. ככל שמאגר האירועים של הלומד דומה יותר למציאות היום-יומית בכיתתו, הסיכוי להעברה גבוה יותר.
בלמידה ניתן לדבר על שני סוגי העברה עיקריים:
העברה שלילית:כאשר למידה ממצב אחד מפריעה ללמידה במצב שני .העברה חיובית: כאשר למידה בנושא אחד מסייעת ללמידה בנושא אחר, ללמידה אחרת.
ולעניין החינוך בכלל ותקשוב בפרט העברה חיובית היא חלק חשוב מאוד בתהליך הלמידה. בנוסף לסיוע ללומדים לרכוש מידע ספציפי יותר בקלות, העברה חיובית, מסייעת ללומדים לתפקד ביעילות במצבים חדשים שעבורם אין להם מידע. היא מאפשרת ללומדים לפתור בעיות שהם לא ראו לפני. למעשה, המטרה העיקרית של החינוך היא לאפשר העברה חיובית כדי למזער העברה שלילית.
בכיתת החינוך שלי-כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אני זו שמלמדת את מרבית המקצועות רבי המלל.  ניתן לומר בעצם ,שבכל כיתה וגם בכיתתי מתרחשים אם כן תהליכי העברה רבים.  לדוגמא:

1. שיעור מחשבים- במסגרת השיעורים מתרחשת העברה של מיומנויות שונות שנלמדו כבר בתוכנת וורד ויישומן בתוכנות חדשות כמו פאוור פוינט. למשל הילדים למדו לשנות גודל אותיות,לשנות צבע,להוסיף תמונה. כעת נדרש מהם לבצע "העברה" וליישם את הידע שלהם בתוכנה חדש הדומה לתוכנה הקודמת בפונקציות שלה,תוך זיהוי האייקון הדומה למשל.


2. בשיעורים רבי מלל מתרחשת גם כן העברה בכל תהליך הלימוד.הילדים לומדים להתמודד עם סוגי טקסטים שונים כמו טקסט מידעי,טקסט סיפורי וכדומה. הם לומדים שעליהם לבחון:כותרת,מילים קשות או כל אסטרטגיה אחרת. בהמשך ,הם צריכים להעביר את המידע ולהשתמש בידע שרכשו כדי להתמודד עם טקסט חדש שאינו מוכר להם.
מסתבר אם כן,שתהליך ההוראה והלמידה אינו פשוט. אין ספק שמתרחשים בו תהליכים רבים מורכבים ומעניינים.
נחמד היה ללמוד ולחקור מושג ,שהוא לכאורה פשוט ומובן,תוך בדיקתו ב"קרקע" המקומית שבה אנו עובדים ביום יום,ולא רק כעוד מונח לתאוריות הרבות הנלמדות במהלך חיינו.


להתראות דנית

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.

מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.

אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:

פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".

בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.

המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   

בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.

לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....

גוגל דוקס

שלום לכולם אחרי חופשה ארוכה......

הנה התחיל הסמסטר האחרון!!!לקראת התואר... ושוב אני בעיצומו של תהליך הכתיבה בבלוג.
תוך כדי חיפוש במה לעניין את הקוראים הפעם,נתקלתי בגיליון האחרון של "קו לחינוך" אותו אני מקבלת למייל.

בגיליון זה,נתקלתי בכתבה שנושאה:"גוגל דוקס ככלי לשירות המורה ולשיפור ההוראה המתוקשבת".
כתבה זו התבססה על מאמר שנכתב בפורטל מס"ע בנושא גוגל דוקס.

מאחר והתנסתי התנסות מעטה במהלך הלימודים לתואר,  בשירות ניהול המסמכים הזה, בחרתי לבחון אותו יותר לעומק ולקבל עליו מעט מידע.
אז מה זה גוגל דוקס? מדובר כאמור,בשירות ניהול מסמכים מקוון מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. 
ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט ,ידידותי ונוח.

איך אתם כותבים את המסמכים שלכם??? רוב הסיכויים שאתם, כמו כמעט כולם, עדיין משתמשים במעבד תמלילים שמותקן על המחשב שלכם. אבל החסרונות בשיטה המיושנת הזאת גדולים - מה אם אתם נמצאים מחוץ לבית, או אפילו רק במשרד השכן, ורוצים גישה למסמכים שלכם? מה אם אתם רוצים לעבוד על המסמך בשיתוף עם עוד מישהו??..אז גוגל דוקס נותן את התשובה לכך.  במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.
ומה עניין גוגל דוקס להוראה בכלל ולהוראה בחינוך המיוחד בפרט???
הנכם מוזמנים להגיב בנושא לאחר קריאת הכתבה בקו לחינוך,אליה צרפתי קישוקר בתחילת הפוסט,ובפוסט הבא נבחן את הנושא .
ובנתיים כמה קישורים חשובים:
http://docs.google.com/
מדריך לעבודה בגוגל דוקס

פער דיגיטלי בין שכבות באוכלוסייה בארץ-פוסט אחרון בנושא!

בהמשך לפוסטים הקודמים שלי שבחנו את הפער הדיגיטלי בהיבטים שונים, בחרתי לסיים בנושא זה תוך בדיקה של מה שקורה בארץ בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.

כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.

סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.

מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.

אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....

אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים.  בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.  בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.

אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
 יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.

ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.



  להתראות בפוסט הבא
   דנית

פער דיגיטלי -הקהילה החרדית

הי,
בהמשך לפוסטים הקודמים בנושא הפער הדיגיטלי,בחרתי לעסוק הפעם בקהילה החרדית ולבדוק האם יש פער דיגיטלי בקרב אוכלוסיה זו  והאם קיים פער בין חרדים וחילוניים.
לדברי החוקרת קרין ברזילי-נהון מאוניברסיטת תל אביב, קיים פער כזה, בין קהילות פתוחות לבין קהילות מבודדות וסגורות כמו החרדים.
מחיפוש באינטרט סביב נושא זה,ניכר כי עם השנים יש שינוי בקרב הקהילה החרדית וקיימת התקדמות בקרב הקהילה החרדית לעבר עידן המידע.

מחקר משנת 2004 שבחן את דפוסי השימוש של חרדים באינטרנט מפריך את הסברה לפיה החרדים מתרחקים מהאינטרנט. החוקרים, קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, קובעים כי על אף האיסורים הרבניים על שימוש באינטרנט שלא למטרות עבודה בלבד, יותר ויותר חרדים משתמשים באינטרנט לא רק לצורכי עבודה.
במחקר, השוו החוקרים בין משתמשי אינטרנט חילונים, דתיים וחרדים. הם גילו כי שליש ממשתמשי האינטרנט החרדיים גולשים באתרים חילוניים למרות איסורי הרבנים.
על פי הממצאים האלה, הגולשים החרדים הם שני אחוזים ממשתמשי האינטרנט, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הוא כשישה אחוזים. החוקרים מדגישים כי העובדה שב-37 אחוז מבתי האב בבני ברק יש מחשבים אישיים ממחישה כי חדירת הטכנולוגיה למעוזי ההתנגדות האחרונים היא עובדה מוגמרת.
אבל , שימו לב לעובדה הבאה: החוקרים גילו, כי מרבית (67%) החרדים הגולשים באינטרנט הם צעירים (עד גיל 28), בעוד שבציבור החילוני והדתי הצעירים עד גיל 28 מהווים רק כ-45%- 40% מקרב הגולשים. בעוד שהאוכלוסייה החרדית היא הענייה ביותר בקרב יהודים בישראל, דווקא השימוש באינטרנט בתוכה, שיוויוני יותר מן השימוש המקביל בקרב חילונים ודתיים. כלומר, בניגוד לצפוי, הפער הדיגיטלי בקרב חרדים קטן יותר מכפי שרבים סוברים!!!!.
במחקר  בולט הפער בין נשים לגברים חרדים באינטרנט, באופן החורג מהפער באוכלוסייה הכללית. בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית, כ-45 אחוז הן נשים, בעוד שיעור הנשים החרדיות הוא כ-35 אחוז בלבד. נתון זה מפתיע במיוחד, שכן שוק העבודה החרדי הוא נשי בעיקרו בקרב החרדים עד גיל 30. לנתוני המחקר המלאים לחצו כאן

מחקר עדכני יותר שפורסם בשנת 2009 על ידי פרופסור שיזף רפאלי בכנס "אינטרנט 2009 והציג את דיוקן הגולשים באינטרנט,קבע ששיעור השימוש של אוכלוסיית החרדים היהודים הוא הנמוך ביותר, מבין כל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו בסקר, והוא עמד על 16.7% מסך אוכלוסיית החרדים.

מחקר מעניין ומקיף נוסף שנערך על ידי אסף מלכי ופורסם ב2009,מביא נתונים עדכניים יותר ואני ממליצה  בחום לקרוא אותו.
 הוא מדבר על כך שלקהילה החרדית יש חסמים חברתיים ותרבותיים המונעים ממנה לעשות שימוש נרחב באינטרנט ומחשבים. המחקר הוא מעניין לקריאה כי הוא בוחן איזה שימושים יותר פופולריים בקרב האוכלוסייה החרדית.

בכל מקרה, כפי שהבנתי מהמחקרים השונים ומכתבות שונות שמצאתי בעניין,יש התקדמות של הקהילה אל עבר הטכנולוגיה אך עדיין קיים פער גדול. דוקא מערכת החינוך החרדית ,אינה עושה שימוש נרחב במחשבים ואינטרנט כנראה מחשש לחשוף את התלממידים לתכנים שאינם הולמים וכך נוצר מצב בו נראה כי קיים פער דיגיטלי בתחום השימוש והידע גם אם בהרבה בתים חרדים יש מחשב וחיבור לאינטנרט. כלומר, לא מספיקה החומרה כדי לגשר על פער המידע שהולך וגדל.

להתראות דנית

הפער הדיגטלי בישראל-ערבים ויהודים

בפוסט הקודם עסקתי בפער הדיגיטלי בעולם תוך התמקדות במדינות אפריקה.
כפי שהסברתי בפוסטים הקודמים,פער דיגיטלי הוא הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע לאלו שאינם משתמשים בה. כאמור הפער יכול לנבוע מסיבות שונות:מחסור בתשתיות,מצב כלכלי ירוד,חוסר הכרה בחשיבות הטכנולוגיה,בעיות בשפה ואף מטעמי אידיאולוגיה.(על כך אפרט בהמשך).
בפוסט הנוכחי ובבאים אחריו,בחרתי להתמקד בפער הדיגטלי בישראל.
על נושא הפער הדיגיטלי בישראל ,שוחחנו גם עם הגב' חגית מישר -טל בשיעור האחרון.

אז מה לישראל ולפער הדיגיטלי?

מסתבר שגם בתוך מדינתנו הקטנה ,יש פערים דיגיטליים הנובעים מסיבות דומות לאלו שהצגתי בפוסטים הקודמים.קיים פער דיגיטלי בין יהודים לערבים,בין דתיים לחילוניים ואף בין שכבות סוציואקונומיות שונות. בפוסט זה אציג את סוגיית ההבדלים בין המגזר הערבי ליהודי.

פער דיגיטלי  בין יהודים לערבים:
במצגת שהכינה גב' חגית מישר טל ,הוצגו הנתונים הבאים:
בסקר ארצי של תושבי מדינת ישראל שכלל 1400 נחקרים ונערך בחודש יולי 2007, נבדקה סוגיית הפער בין ערבים ויהודים בכל הקשור בגלישה ובשימוש במחשבים. המחקר התבצע על ידי פרופ’ גוסטבו מש, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. למחקר היו מספר ממצאם חשובים:
1. הפער בנגישות לאינטרנט בין יהודים וערבים נמשך ולא מצטמצם. % 72משתמשים בקרב   האוכלוסיה היהודית ורק 52% בקרב האוכלוסיה הערבית
2. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות הגיל והולך מתרחב בקבוצות הגיל מעל גיל 35.
 3. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות ההשכלה, אם כי קטן יותר בקרב בעלי השכלה אקדמאית.

על פי המחקר הסיבות לפער הן:
 א. הבדלים במבנה התעסוקה: בכל סוגי התעסוקה, הערבים חשופים פחות מיהודים למחשבים במקום עבודה, והדבר מעכב את הדיפוזיה של הטכנולוגיה למשק הבית.
ב. הבדלים בעמדות: קיימת רמה גבוהה יותר של עמדות שליליות כלפי טכנולוגיה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.
נתונים אלה מעוררים שאלות ותהיות רבות שכן כיצד אנו מנסים להשתית מערכות טכנולוגיות במדינה כולה ובמערכת החינוך בפרט כאשר הפער הבסיסי הוא גדול כל כך?...

לפי דעתי יש קשר גם להתפתחות הטכנולוגיה גם  מבחינה גיאוגרפית. נראה כי קושי בביסוס תשתיות במגזר הערבי ,הוא אחד הגורמים לפער הדיגיטלי.ברבים מהכפרים והערים  במגזר הערבי (בדומה למה שהזכרתי באפריקה) עדין אין תשתית מיים וחשמל הולמת ונראה שסדר העדיפויות  אינו כולל פיתוח טכנולוגי.
פעולות כגון שיפור מצב התשתיות ביישובים הערביים, החדרת השימוש באינטרנט במערכת החינוך, העשרת תכנים בשפה הערבית ,פיתוח לומדות בשפה הערבית ועוד יוכלו להביא לשינוי.
אין ספק שצריך לבצע פעילות רבה  בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.

ולמי שמצא עניין בנושא אני מצרפת מספר קישורים לקריאה נוספת:
 שימוש באינטרנט במגזר הערבי מחקר
 פער דיגיטלי בקרב מתבגרים יהודים וערבים

דנית

פער דיגיטלי - שני צדדים למטבע!!!!

בהמשך לפוסט הקודם בנושא הפער הדיגטלי מצאתי סרטון שמראה בדרך קצת אחרת, את אותן ההתלבטויות שלי,התהיות שלי והשאלות שהעליתי לגבי חשיבות הימצאות הטכנולוגיה במדינות נחשלות. גם בסרטו מועלית השאלה למה נחוץ מחשב כשיש קושי קיומי,כשלוקח ימים שלמים להתנייד ממקום למקום......אך מייד מובא הצד השני של המטבע-כאשר מופיעים ילדין ממדינות אלה ש השתתפו בפרויקט וקיבלו מחשב נייד.כשהילדה מודה בחיוך רחב.....אין ספקות על התרומה האדירה.
אני משאירה את ההחלטה בידכם ומזמינה אתכם לצפות בסרטון
 להתראות דנית

פער דיגיטלי - יש כזה דבר!!!

במסגת הקורס ,"שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינילאומים" ,המועבר על ידי הגברת חגית מישר-טל התבקשנו לקרוא את המאמר העוסק בפער דיגיטלי.את המאמר קראנו כאמור באופן קבוצתי וסיכמנו אותו כתוצר שיתופי.המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי בין מדינות דרום אפריקה למדינות מפותחות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה. אסקור בקצרה, מספר טענות מרכזיות של המאמר  :Fuchs, C. & Horak, E. “Africa and the Digital Divide 
את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן .
המאמר מדגיש את קיומו של פער דיגיטלי בין מדינות שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין מדינות שלהן אין.המאמר מדגיש שהפערים האילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, לפי כותבי המאמר הפער הדיגיטלי מגביר גם אתה פערים החברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
החלק הראשון של המאמר עוסק בהצגת דעות שונות בדבר הגדרת הפער הדיגיטלי הקיים בין מדינות אפריקה לבין המדינות המתועשות והמפותחות.(חוסר נסיון דיגיטלי בסיסי, חוסר מחשבים ותוכנות, העדר ידע דיגיטלי, חוסר בהזדמנויות משמעותיות ועוד). חלקו השני מציג מחקר שנעשה בשתי מדינות אפריקה ובוחן האם מדיניות ליברלית ע"י פתיחת שווקים להשקעות זרות, תורמת לצמצום הפער הדיגיטלי. החלק השלישי מציג פתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי והחלק הרביעי מציג מסקנות.
מקריאת המאמר עלו בי תהיות ושאלות רבות שכן מדובר במדינות עניות מאוד שבהן עדיין אין חינוך ורפואה מתקדמים.ובמהלך הקריאה שאלתי את עצמי כיצד אפשר לדון בפער טכנולוגי כאשר במדינות האלה יש רבים שחיים ללא חשמל ומיים זורמים ,וללא תנאי מחייה ובריאות הולמים???    קיויתי למצוא תשובות במאמר .אכן כותבי המאמר ניסו למצוא את הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין העוני ששורר במדינות האלה.תשובה אחת שניתנה היתה שהטכנולוגיה והשימוש באינטרנט הם מרכיב חשוב במדינה והעדרם דן את המדינה להמשך העוני והבערות. בקריאת המאמר משך את עיני ציטוטו של מזכ"ל האום קופי אנאן משנת 1999, המובא במאמר. ציטוט זה, נתן לי את האפשרות להסתכלות אחרת על העדר טכנולוגיה המובנת מאליה לכולנו. הציטוט המלא נמצא במאמר אך אצטט ממנו משפטי מפתח :

Today being cut off from basic telecommunicate services is a hardship almost as acute as these other deprivations and may indeed reduce the chances of finding remedies of them

משפט זה מסיים את הפיסקה בה מסביר אנאן על מצוקות וחוסרים מסוגים שונים באפריקה כמו מחסור במזון, עבודה, שרותי בריאות ועוד. הוא משווה את העדר הטכנולוגיה בחשיבותה לכל החוסרים הללו. הוא מסביר שלהיות מנותק משרותי טלקומוניקציה בסיסית זה חמור כמו כל המחסורים האחרים.
אני יכולה לומר שלאחר קריאת המאמר המאמר גורם לקורא לבחון מחדש את משמעותה וחשיבותה של הטכנולוגיה, כפי שכל מי שזה זמין נהיר וברור לו, אינו מפרש.

המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי כ"תופעה" בעלת ממידים עצומים. המאמר מציג את הפער הדיגיטלי כפער המשקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מהמאמר עולה תחושה כי עבודה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות אינן זמינות החינוך סובל והפער הולך וגדל.
הנושא הותיר אותי עם שאלה נוספת אותה ארצה לבדוק ואולי אדון בה בפוסט אחר.....מדוע להרחיק למדינות אפריקה...מה עם הפער הדיגיטלי בישראל???
האם הוא אינו קיים בין אוכלוסיות שונות במדינה ,בין שכבות שונות במדינה....
 להתראות
   דנית

וויקי ואני רומן בהמשכים....

אז כנראה שוויקי אינו נותן לי מנוח.במהלך חיפושים ביוטיוב אחר חומר בנושא אחר נתקלתי בסרטו חביב. הסרטון לוקח את כל יתרונותיה של סביבת הוויקי ומציג אותן באופן חביב ידידותי ומעט הומוריסטי. הסרטון מייחס לסביבת הוויקי גם תכונות של "קבוצה חברתית" או קבוצת בעלת תחום עניין משותף ולוקח את הסביבה לכיוונים בהם פחות  התייחסתי בפוסטים שלי. אחרי הסרטון לרגע החסרונות נעלמו לי כי הכל נראה פשוט,חביב וקל. מי שערך את הסירטון דאג להציג אותו באורח קליל אבל........מי שהתנסה בו "(כמוני!!!!) מודע גם לחסרונות לכן חשוב היה לי להציג את כל הנתונים והעובדות .....
לשיפוטכם!!!

סביבת ויקי-פוסט כמעט..אחרון!

אז הנה הגיע הזמן לפוסט אחרון בנושא.
לאחר התנסות קצרה בסיבת הויקי ,הצלחתי לגבש לעצמי דיעה כללית על סביבת הויקי כפי שהתנסיתי בה ולראות את יתרונותיה מול חסרונותיה. אז כפי שהצגתי בעבר מדובר בסביבה פשוטה ללמידה די נוחה לשימוש ואף ידידותית.סביבת הלמידה של ויקי היא חינמית וכל אחד יכול לעשות בה שימוש כרצונו אך מכאן גם נובעים החסרונות שלה.
בסביבת הויקי התוצר הלימודי הוא שיתופי. כל אחד מהמשתתפים יכול לתרום תרומה לימודית משלו אבל מכאן נובעים גם חסרונותיה. כל אחד יכול לערוך לשנות ולהסיר תרומות של אחרים ומכאן אני שואלת את עצמי האם ממשק זה מתאים לכל גיל? האם כדאי ורצוי לעשות שימוש בויקי בתוך בית הספר ??...
בהתנסותי האישית בניתוח מאמר שיתופי הוקל לי מאוד שאף אחד מחברי לא ערך או שינה את תרומתי ואם אני כאדם בוגר הרגשתי זאת אני מניחה שילד או תלמיד בגיל צעיר ממני ,יתקשה להתמודד עם השינוי שעשה חברו במשהו שנכתב בעיניו לאחר השקעה ומחשבה.
בגלל ולמרות האפשרות הזו....אני מודעת לכך שבמידה ועושים שימוש בבית ספר למשל,יש למורה יכולת לשלוט ולראות מהן תרומות התלמידים, מי שינה/ערך/ הסיר ואם מגדירים מראש חוקים וכללים ברורים אז ניתן להרוויח עוד כמה דברים מעבר לכתיבה שיתופית. וזו נק' חשובה הקשורה לסביבה זו-קבוצה או מנחה קבוצה חייבים להגדיר לעצמם כללי עבודה ברורים בהקשר לעריכת תרומה של חבר לקבוצה . במידה ועושים זאת נכון אני מניחה שאפשר להפיק כמה ערכים נוספים לחברי הקבוצה.
נקודה נוספת שהפריעה לי בסביבת הויקי ולה לא מצאתי פיתרון היא שממשק הויקי דומה לממשק הוורד באופן חיצוני אך למרות זאת העבודה בו אינה דומה ויש פונקציות שיש ללמוד לפני כן על מנת שניתן יהיה להשתשמש בה.
ולסיום.....הכתיבה בסביבת הויקי היא כאמור כתיבה שיתופית.התוצר הסופי הוא מסמך של כל חברי הקבוצה וגם ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה ניכרת. למשל בעבודה שלנו במגמה על המאמר ,אחד החל בעיצוב מסויים,בבחירה בצבע מסויים בבחירת קוים....וכולם המשיכו אותו- האם ההשפעה של הקבוצה עלולה לבטל את הבחירה של היחיד?אני מניחה שגם זה תלוי גיל סוג ואופי הקבוצה.
ומפן אישי שלי כמורה לחינוך מיוחד אני שואלת את עצמי ,מה לגבי פערים בכתיבה בין שותפים בקבוצה שהרי הכל גלוי וברור לכולם????
מקווה שאוכל לתת לעצמי תשובה לאחר שאחזור מהשבתון ואולי אתנסה עם התלמידים בסביבה זו.....

להתראות
  דנית

התנסות אישית בסביבת ויקי(פוסט שני בנושא)

גם השבוע כפי שהבטחתי יעסוק הפוסט בסביבת ויקי ,הפעם מפן שונה,פחות תיאורטי ויותר התנסותי.
כפי שכתבתי בפעם הקודמת ,קיבלנו במסגרת הקורס של גב' חגית מישר טל, מטלה שיתופית בסביבת ויקי. אני חייבת להודות שזו פעם ראשונה שנחשפתי לסביבה זו .
בעבר  כאמור ערכתי הכרות עם הסביבה רק בצד התיאורטי שלה כאשר הגשתי עבודה בנושא,במסגרת קורס אחר במרכז ללימודים אקדמאיים.
אז מה היתה מטרת ההתנסות?

באמצעות סביבת ויקי היינו צריכים להתחלק לקבוצות של כחמישה סטודנטים. כל קבוצה אמורה היתה לטפל במאמר ולהתייחס למספר נקודות שהמרצה נתנה כמו: טענה מרכזית של המאמר,נושאים מעניינים,נושאים שעוררו התנגדות,מונחים מרכזיים ועוד....

כל עניין סביבת הויקי היה חדש לרובנו אך יחד עם זאת אני חייבת לציין שיתרונותיה בלטו מייד.
מדובר בסביבה ידידותית מאוד,פשוטה מאוד להפעלה ולהבנה .דרך סביבה זו ניתן לקיים "שיחה" ולנהל את דרך השיתןף בלמידה ואכן כך עשינו.

בשלב זה, כל אחד מהחברים נכנס לשיחה ומראש אמר מה תהיה "תרומתו העתידית" לסיכום המאמר. נוצר מצב,שכל אחד לקח מה שנראה לו בשיטת "כל הקודם זוכה"....לכאורה צעד נבון וחכם אך למעשה לאחר קריאת המאמר ,הבנו שיש באפשרותנו בעצם להגיב לכל הנושאים,לערוך תגובות חברים,לשנות תגובה,לתקן ,לצפות מה תרם כל אחד מאיתנו,ובעצם לשתף את כולם בעמדתנו .

התוצר הסופי היה מעין סיכום משותף ומעוצב של כל חברי הקבוצה,כל אחד מנקודת מבטו הוא.

בשלב זה ,אני רוצה לציין שהייתי מרוצה מאופן הביצוע. נהניתי לקרוא את התוצר הסופי,הרגשתי שהיתה שותפות ושיתופיות  ויחד עם זאת חשתי הקלה שאף אחד מחברי הקבוצה לא מצא לנכון לשנות/לשפר/ לתקן את חלקי.

בשלב זה, בלטו (עבורי בלבד כמובן )יותר יתרונותמחסרונות .על המשך התהליך שעברתי אכתוב בפוסטים הבאים.
והערה אחרונה.....בהמשך לשאלתה של חברתי למגמה נעמי פורת - אני עדיין תוהה לגבי שילוב סביבת הויקי בבית הספר בכלל ולאוכלוסיית החינוך המיוחד בפרט.אולי בהמשך ההתנסות האישית תהיה לי דיעה מגובשת יותר.
אשמח לתגובות....
להתראות
  דנית

שיתופיות בלמידה-מהי טכנולוגיית ויקי (פוסט ראשון בסידרה...)

כשמדברים על שיתופיות בלמידה עולה לעיני רוחנו עבודת צוות,הפרייה הדדית ,שיתוף פעולה וכל מה שנחשב כיום במערכת החינוך כתורם ללמידה-כיציאה מה"למידה המסורתית" ומעבר ללמידה מודרנית,משופעת באמצעים טכנולוגיים.

אז מהי טכנולוגיית הויקי? כמובן שכמעט כולם (גם הורים וגם ילדים)מכירים את  האנציקלופדיה החופשית-ויקפדיה, ממנה לקוחות היום מרבית העבודות של תלמידנו/ילדנו היקרים בשיטת העתק-הדבק.

גם אני חשבתי שבכך מסתכם המונח ,עד שהתחלתי את לימודי במרכז ללימודים אקדמאיים. כבר בסימסטר ראשון בחנתי ביחד עם עמיתות שלי לתואר הילה ואילנית את טכנולוגיית הויקי ככלי לשיפור ההוראה והלמידה. במסגרת עבודה שהכנו מצאתי ציטוט של טל-אלחסיד שאמרה:"הויקי היא מצד אחד טכנולוגיה ,אך מצד שני היא תפיסה" .


אז מהי ויקי? טכנולוגיה א- סינכרונית שפותחה ב- 1995מדובר במערכת ושיטה לבנייה וניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים.
טכנולוגיה זו מאפשרת כתיבת תוכן שיתופי. התוכן, נכתב ונערך על ידי קהל הלומדים. כל אחד מהשותפים,יכול ליצור טקסט חדש,לעדכן,להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר,כשכל זאת יכול מתבצע גם מחוץ לכיתת הלימוד.
על פי חגית מישר-טל (אליה עוד אחזור בהמשך)התוצר המשותף בסביבת ויקי הוא מסמך, או אוסף מסמכים המוצגים כמקשה אינטגרטיבית.
דבר מיוחד נוסף הוא האפשרות לצפות ברשימה של כל השינויים שנעשו בתכנים ומאפשר לזהות תרומות ייחודיות של המשתתפים לתוכן השיתופי. למעשה, העבודה בסביבת ויקי מתועדת וכל שינוי משויך למי שביצע אותו. הדבר מספק גם כלי למעקב והערכה ,שגם הם חשובים לתהליכי למידה אישיים שמתבצעים במסגרת התהליך השיתופי.
הויקי היא סביבת קוד פתוח, כלומר ניתנת להורדה חינם מן הרשת .מדובר בכלי פשוט לתפעול, שאינו מצריך ידע קודם רב.
לטכנולוגיית ויקי ישנם שימושים רבים כמו :ויקיפדיה-אנציקלופדיה חופשית,ויקי ציטוט-אוסף ציטטות,ויקי טקטס-מסמכים וטקסטים חופשיים ויקיספר-ספרים מלאים,ויקי מילון-מילון,ועוד.

אז לאחר שהתוודענו למשמעותה/חשיבותה/יתרונותיה של הויקי...(יש לה גם חסרונות כמובן  עליהם אדון בהמשך) מדוע בחרתי לכתוב הפעם על נושא זה?
אני חוזרת לגברת חגית מישר טל שאותה הזכרתי פעמים כה רבות בעבודות שונות שלי,לשמחתי והפתעתי חגית מישר טל הופיעה כמרצה מן השורה בסמסטר הנוכחי ותעביר קורס שכל יישומו בסביבת הויקי מה שיאפשר לנו לבחון את מה שנכתב בתיאוריה הלכה למעשה.
כבר קיבלנו מטלה שיתופית ראשונה שלאחר ביצועה אוכל לחוות את דעתי ולמנות את היתרונות והחסרונות של שיתופיות בלמידה.
במטלה התבקשנו לקרוא במשותף מאמר ולנתחו באופן שיתופי כמובן שגם התוצר הסופי הוא שיתופי.הדבר לא היה פשוט ולימד אותי הרבה על שיתופיות בלמידה אבל.....
על כך ארחיב בפוסט הבא.

ולאלה שמעוניים להרחיב קצת בנושא,הלהלן מספר קישורים הקשורים לנושא:
הרצאה מוקלטת על ויקי בהוראה ולמידה
ויקי ללמידה שיתופית-בעיני הלומדים(מתוך כנס צ'ייס)

מקווה שתרחיבו את הדעת ותהנו

דנית