‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בינואר 2011

מודל SECTIONS

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" עם דר' גילה קורץ נחשפנו למודל חדש שאותו נתבקשנו לבחון באחד הארגונים בו אנו עובדים. את בחינת המודל על בית הספר בו אני מלמדת עשיתי ביחד עם עמיתותי ללימודים הילה גומעה ואילנית עטבאי.

קבלת החלטות לגבי שילוב טכנולוגיה היא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של מאפיינים.
מודל ה SECTIONS מתבסס על מודל ה ACTIONS שפותח במקור ללמידה מרחוק .למודל המקורי נוספו קריטריון הנגישות בהדגשה לסטודנט/תלמיד וקריטריון קלות השימוש .
מודל זה בוחן שמונה מאפיינים של מערכת טכנולוגית והם:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד.:מה ידוע לגביהם מהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או לטווח זה של סטודנטים .
2. RELIABILITY AND EASE OF USE - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה. : כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה, עד כמה היא אמינה.
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה. מהו מבנה העלות של כל הטכנולוגיה ומהי העלות היחידה עבור הלומד.
4. TEACHING AND LEARNING - הוראה ולמידה – מהם הכישורים,מהו סוג ההוראה הנדרש ,מה הטכנולוגיה מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה., אלו סוגי למידה נדרשים,אלו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו , מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר להוראה ולמידה זו .
5. Interactivity - אינטראקטיביות: איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית.
6. ORGANIZATIONAL ISSUES - נושאים אירגוניים: מהם הדרישות הארגוניות והחסמים שיש להסיר כדי שהטכנולוגיה תוכל להיות בשימוש בצורה מוצלחת. אלו שינויים בארגון יש לעשות.
7. Novelty – חדשנות: עד כמה הטכנולוגיה חדישה .
8. Speed - מהירות,: טכנולוגיות נבדלות במהירותן לגבי יישום ובגמישותן לגבי עדכון באמצעות הטכנולוגיה או באיזה מהירות ניתן לשנות את החומרים.

כאשר עסקתי במודל לצורך העבודה, חשבתי מייד על כתיבת פוסט בעניין משתי סיבות:האחת,לחשוף יותר אנשים למודל הזה שיש לו חשיבות רבה לעוסקים בהטמעת הטכנולוגיה בבתי הספר,ושנית מתוך היות בית הספר שלי בשלבי ההטמעה הראשונים של טכנולוגיה .
שאלת השאלות תמיד היא כיצד להטמיע טכנולוגיה בבית הספר?איזה פרמטרים יש לבחון ולבדוק ואני חושבת שזהו מודל מצויין להתחלת תהליך ההטמעה בבית הספר.
המודל כפי שהוא מוצג במאמר מדבר גם על העניין שחשוב לקבל החלטה איזה טכנולוגיה ספציפית ,מתאימה לאירגון כדי לעשות בה את השימוש הטוב ביותר.

מצאתי לנכון ,שמודל זה יעזור לי לבחון את הנושא בבית ספרי ,תוך התאמה לצרכים הייחודים לבית הספר. אין ספק שתחילת הדרך היא לא בתיאוריה כל שהיא אלא ברצון ובתעוזה של ההנהלה לעשות שינוי ולתת לנו לעזור להוביל את השינוי. אין לי ספק שהדרך לא תהיה קלה,אלא רצופת מכשולים אך גם על כך למדנו להתגבר....

להתראות  דנית

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

תוכנית נטע- פרויקט מדהים!!!

   השבוע קראתי בגיליון החדש של עיתון קו לחינוך על פרויקט חברתי-טכנולוגי שנקרא תכנית נטע .הפרויקט אינו מוכר לי ולכן   הלכתי לבדוק במה מדובר. ואכן מסתבר שלא סתם הכתבה שבתה את ליבי.....
אז מהי תוכנית נטע?
תכנית נטע@ הוקמה ב-2003 כמיזם חברתי קהילתי ייחודי ע"י עמותת תפוח, הסוכנות היהודית, קרן היסוד וחב' סיסקו סיסטמס.

מטרת התוכנית הינה שינוי מסלול חייהם של בני נוער בגילאי 14 - 18 בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות והפיכתם לנבחרת החלומות של ההיי-טק הישראלי.
נטע@ משלבת הכשרת בני נוער אלה למקצועות המחשב והתקשורת, וצבירת ניסיון בחברות היי טק מובילות, עם הקניית ערכים חברתיים כגון: מצוינות, אחריות אישית וקבוצתית, מנהיגות, פלורליזם, רב-תרבותיות, דמוקרטיה, תרומה ומחויבות לקהילה.
התכנית מבוססת על המצע המיושם בהצלחה ב-140 מדינות ברחבי העולם. כיום היא פועלת ב-23 ישובים בישראל, מונחית ע"י מדריכים מקצועיים ומוכשרים מתחומי החינוך והטכנולוגיה, ומשנה את מסלול חייהם של אלפי בני נוער.                                 התוכנית כוללת בין השאר גם הטמעה ותגבור של לימודי האנגלית, לימודי טכנאות מחשבים אישיים וטכנאות רשתות תקשורת מחשבים .
המדריכים הטכנולוגיים והמדריכים החברתיים אשר מנחים את התלמידים הינם אנשי מקצוע וחינוך מתחומי ההייטק והטכנלוגיה שעברו תוכנית השתלמות מיוחדת אשר הכשירה אותם להדרכה בתכנית.
עיתון קו לחינוך התייחס לעיר כפר סבא בה החל לפעול השנה הפרויקט ,אך הפרויקט מיושם כאמור במקומות רבים בארץ. 
מה שקסום בפרויקט  בעיני ,הוא היכולת לחשוף את התקשוב ואת הצד הטכנולוגי גם למשפחות חסרות אמצעים.
הגילאים אליהם מתייחס הפרויקט ,הוא בני הנוער בגילאים המקבילים לעבודתי בבית הספר. בעבודתי,פעמים רבות נתקלתי בילדים במערכת  החינוך הרגיל והמיוחד (וגם בכיתות החינוך שלי) שהיו צמאים לעולם הטכנולוגי ,הביעו כישורים מיוחדים אך התקשו לעמוד בעלויות הגבוהות של העיסוק בכך ,שכלל גם לימודים והשתלמויות.
שמחתי לראות שיש פיתרון מקצועי ומסודר והבטחתי לעצמי לחקור יותר לעומק ,ולראות האם הפרויקט יכול לכלול גם תלמיד שלי מהחינוך המיוחד שיוכל להשתלב בו.
באתר התוכנית  אפשר למצוא עוד מידע רב על פעילות הפרויקט הפעלתו ומטרותיו- שווה עיון!!!


להתראות דנית

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:
פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית



יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".
בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.
המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   
בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.
לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....











יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

גוגל דוקס


שלום לכולם אחרי חופשה ארוכה......

הנה התחיל הסמסטר האחרון!!!לקראת התואר... ושוב אני בעיצומו של תהליך הכתיבה בבלוג.
תוך כדי חיפוש במה לעניין את הקוראים הפעם,נתקלתי בגיליון האחרון של "קו לחינוך" אותו אני מקבלת למייל.

בגיליון זה,נתקלתי בכתבה שנושאה:"גוגל דוקס ככלי לשירות המורה ולשיפור ההוראה המתוקשבת".
כתבה זו התבססה על מאמר שנכתב בפורטל מס"ע בנושא גוגל דוקס.

מאחר והתנסתי התנסות מעטה במהלך הלימודים לתואר,  בשירות ניהול המסמכים הזה, בחרתי לבחון אותו יותר לעומק ולקבל עליו מעט מידע.
אז מה זה גוגל דוקס? מדובר כאמור,בשירות ניהול מסמכים מקוון מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. 
ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט ,ידידותי ונוח.

איך אתם כותבים את המסמכים שלכם??? רוב הסיכויים שאתם, כמו כמעט כולם, עדיין משתמשים במעבד תמלילים שמותקן על המחשב שלכם. אבל החסרונות בשיטה המיושנת הזאת גדולים - מה אם אתם נמצאים מחוץ לבית, או אפילו רק במשרד השכן, ורוצים גישה למסמכים שלכם? מה אם אתם רוצים לעבוד על המסמך בשיתוף עם עוד מישהו??..אז גוגל דוקס נותן את התשובה לכך.  במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.
ומה עניין גוגל דוקס להוראה בכלל ולהוראה בחינוך המיוחד בפרט???
הנכם מוזמנים להגיב בנושא לאחר קריאת הכתבה בקו לחינוך,אליה צרפתי קישוקר בתחילת הפוסט,ובפוסט הבא נבחן את הנושא .
ובנתיים כמה קישורים חשובים:
http://docs.google.com/
מדריך לעבודה בגוגל דוקס













יום ראשון, 25 ביולי 2010

פער דיגיטלי - יש כזה דבר!!!

במסגת הקורס ,"שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינילאומים" ,המועבר על ידי הגברת חגית מישר-טל התבקשנו לקרוא את המאמר העוסק בפער דיגיטלי.את המאמר קראנו כאמור באופן קבוצתי וסיכמנו אותו כתוצר שיתופי.המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי בין מדינות דרום אפריקה למדינות מפותחות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה. אסקור בקצרה, מספר טענות מרכזיות של המאמר  :Fuchs, C. & Horak, E. “Africa and the Digital Divide 
את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן .
המאמר מדגיש את קיומו של פער דיגיטלי בין מדינות שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין מדינות שלהן אין.המאמר מדגיש שהפערים האילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, לפי כותבי המאמר הפער הדיגיטלי מגביר גם אתה פערים החברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
החלק הראשון של המאמר עוסק בהצגת דעות שונות בדבר הגדרת הפער הדיגיטלי הקיים בין מדינות אפריקה לבין המדינות המתועשות והמפותחות.(חוסר נסיון דיגיטלי בסיסי, חוסר מחשבים ותוכנות, העדר ידע דיגיטלי, חוסר בהזדמנויות משמעותיות ועוד). חלקו השני מציג מחקר שנעשה בשתי מדינות אפריקה ובוחן האם מדיניות ליברלית ע"י פתיחת שווקים להשקעות זרות, תורמת לצמצום הפער הדיגיטלי. החלק השלישי מציג פתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי והחלק הרביעי מציג מסקנות.
מקריאת המאמר עלו בי תהיות ושאלות רבות שכן מדובר במדינות עניות מאוד שבהן עדיין אין חינוך ורפואה מתקדמים.ובמהלך הקריאה שאלתי את עצמי כיצד אפשר לדון בפער טכנולוגי כאשר במדינות האלה יש רבים שחיים ללא חשמל ומיים זורמים ,וללא תנאי מחייה ובריאות הולמים???    קיויתי למצוא תשובות במאמר .אכן כותבי המאמר ניסו למצוא את הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין העוני ששורר במדינות האלה.תשובה אחת שניתנה היתה שהטכנולוגיה והשימוש באינטרנט הם מרכיב חשוב במדינה והעדרם דן את המדינה להמשך העוני והבערות. בקריאת המאמר משך את עיני ציטוטו של מזכ"ל האום קופי אנאן משנת 1999, המובא במאמר. ציטוט זה, נתן לי את האפשרות להסתכלות אחרת על העדר טכנולוגיה המובנת מאליה לכולנו. הציטוט המלא נמצא במאמר אך אצטט ממנו משפטי מפתח :
Today being cut off from basic telecommunicate services is a hardship almost as acute as these other deprivations and may indeed reduce the chances of finding remedies of them


משפט זה מסיים את הפיסקה בה מסביר אנאן על מצוקות וחוסרים מסוגים שונים באפריקה כמו מחסור במזון, עבודה, שרותי בריאות ועוד. הוא משווה את העדר הטכנולוגיה בחשיבותה לכל החוסרים הללו. הוא מסביר שלהיות מנותק משרותי טלקומוניקציה בסיסית זה חמור כמו כל המחסורים האחרים.
אני יכולה לומר שלאחר קריאת המאמר המאמר גורם לקורא לבחון מחדש את משמעותה וחשיבותה של הטכנולוגיה, כפי שכל מי שזה זמין נהיר וברור לו, אינו מפרש.

המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי כ"תופעה" בעלת ממידים עצומים. המאמר מציג את הפער הדיגיטלי כפער המשקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מהמאמר עולה תחושה כי עבודה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות אינן זמינות החינוך סובל והפער הולך וגדל.
הנושא הותיר אותי עם שאלה נוספת אותה ארצה לבדוק ואולי אדון בה בפוסט אחר.....מדוע להרחיק למדינות אפריקה...מה עם הפער הדיגיטלי בישראל???
האם הוא אינו קיים בין אוכלוסיות שונות במדינה ,בין שכבות שונות במדינה....
 להתראות
   דנית

יום חמישי, 17 ביוני 2010

ואם מחצית מאחורי....אין ספק שמחצית עוד לפני!!!!

אז ככה...
הסימסטר השלישי נפתח ביום קיץ חם ולח.
השיעור הראשון בפסיכולוגיה התפתחותית היה מעניין ומרתק ועבר בקלילות יחסית ואמרתי לעצמי שזה בטח סימן טוב להמשך....ואז לאט לאט החל שוב ספק להתגנב לליבי.
באחד הפוסטים הראשונים הבעתי את החשש מהתמודדות עם המחשב אך נראה היה כי עד עתה צלחתי את העניין די בגבורה(קצת יותר או קצת פחות ....אבל צלחתי!!!).

ואז בסיומו של יום....כרעם ביום בהיר החל השיעור של מר יאיר צדוק: שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות.
נשמע מאיים? נשמע מפוצץ? אין לכם (ולי כמובן)מושג עד כמה.....
המרצה נינוח,חביב וסבלני (גם לתלמידים מתקשים כמוני)אבל.....HTM,HTML,BODY,HEAD.DIR,    זה רק חלק ממה שלמדנו בשיעור.
אז ,עם בליל המושגים ועם הרבה בילבול, הלכתי הביתה וידעתי ישר,על מה אכתוב השבוע בפוסט .
מאחלת לי ולכולם, הצלחה בסימסטר הנוסף ומקווה שבסוף עוד אצחק על הפוסט הזה,על הלחץ והחששות מ"שפה חדשה"-שפה לעיצוב סביבה מתוקשבת.

להתראות
    דנית  

יום שבת, 29 במאי 2010

מחצית הדרך כבר מאחורי....

והנה מבלי להרגיש.....(או שאולי עם להרגיש אני כבר לא בטוחה),הגעתי לאמצע הדרך בלימודי התואר השני.
והנה אגלה משהו ....תחילה נרשמתי בכלל ללימודי תואר שני במנהל החינוך, אבל משהו אמר לי ששם זהו לא מקומי!
בתחילת הלימודים חשבתי כך גם לגבי מגמת התקשוב...מה לי ולמחשב?איך הגעתי לכאן? מה כבר אעשה עם זה בחינוך המיוחד ועוד קושיות שונות....

אבל,אני כבר מרגישה שאני בתחילת דרך חדשה שאולי תוביל אותי ל"מקומות" שמעולם לא חשבתי שתהיה לי בהם נגיעה.

לקינוח המחצית, מעבר לעבודות היה לנו מבחן לא קל,בקורס "סוגיות במגייות החינוך".
כפי שכבר הצגתי במספר פוסטים קודמים,הקורס עורר בי הרבה מחשבה על מקומה של מערכת החינוך כפי שהיא היום,ועל מקומי בה כמורה.
אני באה ממקום בו הטכנולוגיה והחדשנות בהוראה, הם עדיין בחיתולים ומכאן המקום שאי מקווה שיוביל אותי לשינוי.

מאמרים רבים שקראתי במהלך הקורס הנדון,עסקו בהוראה מסורתית מול הוראה חדשנית והדגישו עד כמה חשוב לאמץ את הגישה החדשנית מבלי לוותר על קשר מורה-תלמיד . שילוב מושכל בין השניים:קשר מורה-תלמיד,והוראה באמצעות טכנולוגיה,יכול להוביל אותנו למחוזות נפלאים.

ובשביל הגימיק....מצאתי סרטון ביטיוב שמראה את הקשר בין טכנולוגיה ופדגוגיה ומציג את שתי השיטות בצורה קצת הומוריסטית....

יום ראשון, 9 במאי 2010

חזון חדש לבית הספר!!!

גם השבוע בחרתי להתייחס למאמר שקיבלנו לקרוא במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי.
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.

כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...


מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....

ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר

 להתראות  דנית