‏הצגת רשומות עם תוויות חזון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חזון. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 בינואר 2011

מודל SECTIONS

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיות ידע" עם דר' גילה קורץ נחשפנו למודל חדש שאותו נתבקשנו לבחון באחד הארגונים בו אנו עובדים. את בחינת המודל על בית הספר בו אני מלמדת עשיתי ביחד עם עמיתותי ללימודים הילה גומעה ואילנית עטבאי.

קבלת החלטות לגבי שילוב טכנולוגיה היא תהליך מורכב הדורש התחשבות במספר רב של מאפיינים.
מודל ה SECTIONS מתבסס על מודל ה ACTIONS שפותח במקור ללמידה מרחוק .למודל המקורי נוספו קריטריון הנגישות בהדגשה לסטודנט/תלמיד וקריטריון קלות השימוש .
מודל זה בוחן שמונה מאפיינים של מערכת טכנולוגית והם:
1. Students - תלמידים - בחינת מאפייני קהל היעד.:מה ידוע לגביהם מהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או לטווח זה של סטודנטים .
2. RELIABILITY AND EASE OF USE - קלות השימוש ואמינות הטכנולוגיה. : כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה, עד כמה היא אמינה.
3. Costs - עלויות - עלות החדרת הטכנולוגיה. מהו מבנה העלות של כל הטכנולוגיה ומהי העלות היחידה עבור הלומד.
4. TEACHING AND LEARNING - הוראה ולמידה – מהם הכישורים,מהו סוג ההוראה הנדרש ,מה הטכנולוגיה מאפשרת מבחינת תהליכי הוראה ולמידה., אלו סוגי למידה נדרשים,אלו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו , מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר להוראה ולמידה זו .
5. Interactivity - אינטראקטיביות: איזו אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית.
6. ORGANIZATIONAL ISSUES - נושאים אירגוניים: מהם הדרישות הארגוניות והחסמים שיש להסיר כדי שהטכנולוגיה תוכל להיות בשימוש בצורה מוצלחת. אלו שינויים בארגון יש לעשות.
7. Novelty – חדשנות: עד כמה הטכנולוגיה חדישה .
8. Speed - מהירות,: טכנולוגיות נבדלות במהירותן לגבי יישום ובגמישותן לגבי עדכון באמצעות הטכנולוגיה או באיזה מהירות ניתן לשנות את החומרים.

כאשר עסקתי במודל לצורך העבודה, חשבתי מייד על כתיבת פוסט בעניין משתי סיבות:האחת,לחשוף יותר אנשים למודל הזה שיש לו חשיבות רבה לעוסקים בהטמעת הטכנולוגיה בבתי הספר,ושנית מתוך היות בית הספר שלי בשלבי ההטמעה הראשונים של טכנולוגיה .
שאלת השאלות תמיד היא כיצד להטמיע טכנולוגיה בבית הספר?איזה פרמטרים יש לבחון ולבדוק ואני חושבת שזהו מודל מצויין להתחלת תהליך ההטמעה בבית הספר.
המודל כפי שהוא מוצג במאמר מדבר גם על העניין שחשוב לקבל החלטה איזה טכנולוגיה ספציפית ,מתאימה לאירגון כדי לעשות בה את השימוש הטוב ביותר.

מצאתי לנכון ,שמודל זה יעזור לי לבחון את הנושא בבית ספרי ,תוך התאמה לצרכים הייחודים לבית הספר. אין ספק שתחילת הדרך היא לא בתיאוריה כל שהיא אלא ברצון ובתעוזה של ההנהלה לעשות שינוי ולתת לנו לעזור להוביל את השינוי. אין לי ספק שהדרך לא תהיה קלה,אלא רצופת מכשולים אך גם על כך למדנו להתגבר....

להתראות  דנית

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.
מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.
אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית


יום שבת, 27 בנובמבר 2010

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:
פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית



יום שני, 26 ביולי 2010

פער דיגיטלי - שני צדדים למטבע!!!!




בהמשך לפוסט הקודם בנושא הפער הדיגטלי מצאתי סרטון שמראה בדרך קצת אחרת, את אותן ההתלבטויות שלי,התהיות שלי והשאלות שהעליתי לגבי חשיבות הימצאות הטכנולוגיה במדינות נחשלות. גם בסרטו מועלית השאלה למה נחוץ מחשב כשיש קושי קיומי,כשלוקח ימים שלמים להתנייד ממקום למקום......אך מייד מובא הצד השני של המטבע-כאשר מופיעים ילדין ממדינות אלה ש השתתפו בפרויקט וקיבלו מחשב נייד.כשהילדה מודה בחיוך רחב.....אין ספקות על התרומה האדירה.
אני משאירה את ההחלטה בידכם ומזמינה אתכם לצפות בסרטון
 להתראות דנית

יום ראשון, 11 ביולי 2010

התנסות אישית בסביבת ויקי(פוסט שני בנושא)

גם השבוע כפי שהבטחתי יעסוק הפוסט בסביבת ויקי ,הפעם מפן שונה,פחות תיאורטי ויותר התנסותי.
כפי שכתבתי בפעם הקודמת ,קיבלנו במסגרת הקורס של גב' חגית מישר טל, מטלה שיתופית בסביבת ויקי. אני חייבת להודות שזו פעם ראשונה שנחשפתי לסביבה זו .
בעבר  כאמור ערכתי הכרות עם הסביבה רק בצד התיאורטי שלה כאשר הגשתי עבודה בנושא,במסגרת קורס אחר במרכז ללימודים אקדמאיים.
אז מה היתה מטרת ההתנסות?
באמצעות סביבת ויקי היינו צריכים להתחלק לקבוצות של כחמישה סטודנטים. כל קבוצה אמורה היתה לטפל במאמר ולהתייחס למספר נקודות שהמרצה נתנה כמו: טענה מרכזית של המאמר,נושאים מעניינים,נושאים שעוררו התנגדות,מונחים מרכזיים ועוד....

כל עניין סביבת הויקי היה חדש לרובנו אך יחד עם זאת אני חייבת לציין שיתרונותיה בלטו מייד.
מדובר בסביבה ידידותית מאוד,פשוטה מאוד להפעלה ולהבנה .דרך סביבה זו ניתן לקיים "שיחה" ולנהל את דרך השיתןף בלמידה ואכן כך עשינו.

בשלב זה, כל אחד מהחברים נכנס לשיחה ומראש אמר מה תהיה "תרומתו העתידית" לסיכום המאמר. נוצר מצב,שכל אחד לקח מה שנראה לו בשיטת "כל הקודם זוכה"....לכאורה צעד נבון וחכם אך למעשה לאחר קריאת המאמר ,הבנו שיש באפשרותנו בעצם להגיב לכל הנושאים,לערוך תגובות חברים,לשנות תגובה,לתקן ,לצפות מה תרם כל אחד מאיתנו,ובעצם לשתף את כולם בעמדתנו .

התוצר הסופי היה מעין סיכום משותף ומעוצב של כל חברי הקבוצה,כל אחד מנקודת מבטו הוא.

בשלב זה ,אני רוצה לציין שהייתי מרוצה מאופן הביצוע. נהניתי לקרוא את התוצר הסופי,הרגשתי שהיתה שותפות ושיתופיות  ויחד עם זאת חשתי הקלה שאף אחד מחברי הקבוצה לא מצא לנכון לשנות/לשפר/ לתקן את חלקי.

בשלב זה, בלטו (עבורי בלבד כמובן )יותר יתרונותמחסרונות .על המשך התהליך שעברתי אכתוב בפוסטים הבאים.
והערה אחרונה.....בהמשך לשאלתה של חברתי למגמה נעמי פורת - אני עדיין תוהה לגבי שילוב סביבת הויקי בבית הספר בכלל ולאוכלוסיית החינוך המיוחד בפרט.אולי בהמשך ההתנסות האישית תהיה לי דיעה מגובשת יותר.
אשמח לתגובות....
להתראות
  דנית



יום שבת, 29 במאי 2010

מחצית הדרך כבר מאחורי....

והנה מבלי להרגיש.....(או שאולי עם להרגיש אני כבר לא בטוחה),הגעתי לאמצע הדרך בלימודי התואר השני.
והנה אגלה משהו ....תחילה נרשמתי בכלל ללימודי תואר שני במנהל החינוך, אבל משהו אמר לי ששם זהו לא מקומי!
בתחילת הלימודים חשבתי כך גם לגבי מגמת התקשוב...מה לי ולמחשב?איך הגעתי לכאן? מה כבר אעשה עם זה בחינוך המיוחד ועוד קושיות שונות....

אבל,אני כבר מרגישה שאני בתחילת דרך חדשה שאולי תוביל אותי ל"מקומות" שמעולם לא חשבתי שתהיה לי בהם נגיעה.

לקינוח המחצית, מעבר לעבודות היה לנו מבחן לא קל,בקורס "סוגיות במגייות החינוך".
כפי שכבר הצגתי במספר פוסטים קודמים,הקורס עורר בי הרבה מחשבה על מקומה של מערכת החינוך כפי שהיא היום,ועל מקומי בה כמורה.
אני באה ממקום בו הטכנולוגיה והחדשנות בהוראה, הם עדיין בחיתולים ומכאן המקום שאי מקווה שיוביל אותי לשינוי.

מאמרים רבים שקראתי במהלך הקורס הנדון,עסקו בהוראה מסורתית מול הוראה חדשנית והדגישו עד כמה חשוב לאמץ את הגישה החדשנית מבלי לוותר על קשר מורה-תלמיד . שילוב מושכל בין השניים:קשר מורה-תלמיד,והוראה באמצעות טכנולוגיה,יכול להוביל אותנו למחוזות נפלאים.

ובשביל הגימיק....מצאתי סרטון ביטיוב שמראה את הקשר בין טכנולוגיה ופדגוגיה ומציג את שתי השיטות בצורה קצת הומוריסטית....

יום ראשון, 9 במאי 2010

חזון חדש לבית הספר!!!

גם השבוע בחרתי להתייחס למאמר שקיבלנו לקרוא במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי.
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.

כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...


מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....

ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר

 להתראות  דנית