"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.

מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.

אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית