"אביב לבגרות"-בית הספר הווירטואלי של אורט ישראל

במסגרת פרויקט ליב"ם שמתקיים בבית ספרי -תיכון "עתידים" בחולון- נחשפתי לאתר חדש ומעניין :בית הספר הוירטואלי של אורט ישראל.
בראש ובראשונה מהו פרויקט ליב"ם? מדובר בתוכנית לקראת בגרות מלאה שיזם משרד החינוך כדי להגדיל את אחוז הזכאות לבגרות. התכנית מיועדת לתלמידי יב, שבית הספר מאתר שיחסר להם מקצוע אחד על מנת לסיים את שנת הלימודים עם בגרות מלאה. התלמידים בפרויקט מקבלים תגבור לימודי על מנת לקדם אותם לקראת הצלחה בבגרות.
האתר אביב לבגרות  עשיר , ידידותי ומציע חומרי למידה וחומרי עזר במקצועות שונים.
הסלוגן שלו:"בית הספר הווירטואלי "אביב" – פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה! ", אינו רק הצהרה אלא ביצוע הלכה למעשה.

"אביב" הוא בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל, ששם לעצמו למטרה פיתוח סביבות למידה וירטואליות והטמעתן .
בית הספר הווירטואלי "אביב", מיסודן של רשת אורט ישראל ומערכת המידע סנונית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול בשנת 1997 ובשנת 1998 פעלו בו כבר כ- 5000 תלמידים. הוא הציע מערכת אתרים לימודיים באינטרנט ובכללה מקורות מידע, פעילויות אינטראקטיביות, ותמיכה של מורים ברשת. הפעילות משתלבת במסגרת של בתי-הספר ועוזרת  בהעשרתם וגיוונם של דרכי ההוראה והלמידה והן לשיפור התקשורת שבין מורים לתלמידים.
"אביב חדש לבגרות" – קם בזכות הניסיון המצטבר אודות סביבות למידה וירטואליות, וכן כמענה לצורכי התלמידים והמורים, קהל היעד הוסב לתלמידי החטיבה העליונה תוך התמקדות בתרגול ובהכנה לבחינות בגרות. זוהי בעצם תחילתו של בית הספר הווירטואלי "אביב החדש" שהוקם ב-2005 בבעלותה של רשת אורט ישראל. כיום,זהו הפורטל הלימודי היחידי בארץ המספק פתרון כולל ללמידה ותרגול באינטרנט לקראת בחינות הבגרות, בכל מקצועות החובה.
האתרים כוללים חומרי למידה ממוקדים ואיכותיים לבחינת הבגרות, שפותחו בידי צוות מומחי תוכן ופדגוגיה. האתרים דינמיים ומתעדכנים באופן שוטף על פי המיקוד וצורכי התלמידים והמורים. בכל שעה משעות היום יכולים התלמידים לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי, להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום ולשלב תרגול במערכת לניהול למידה לפיתוח סביבה לימודית משמעותית המסייעת ללמידה ולחזרה לבחינה.
הלמידה יכולה להתבצע הן כערוץ משלים לתהליך הלמידה בכיתה המונחית על ידי המורה על פי תכנית ההוראה הכיתתית, והן כפעילות אישית של התלמיד בתרגול עצמי של נושאים, שנלמדו בכיתה במהלך כל השנה.
אין ספק שאתר כזה עשיר, מזכיר לנו שהיום הכל פועל סביב התקשוב  והטכנולוגיה המתקדמת עם הזמן,ולא סתם נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים! .

ואכן,אחד היתרונות של הפעילות בבית הספר הווירטואלי, מאפשרת לימוד ותרגול גם מחוץ לשעות הלימוד בבית הספר. הלומד יכול בזמן ובמקום הנוחים לו,ובקצב המתאים לו, לחזור שוב ושוב לחומרים המצויים באתרי ההכנה, לקרוא טקסטים, לבצע מטלות, להיבחן במבחנים מְדמי בגרות, לקבל משוב מידי וכן להיעזר במורים מומחים התומכים בפורום.
ואם אני מסתכלת שוב על אותם ילדים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בכיתות הרגילות אך עובדים בקצב אחר המתאים להם,אין ספק שאתר כזה הוא אוצר עבורם!!!!

     אין ספק שהטכנולוגיה והפדגוגיה יכולות לסייע זו לזו!

להתראות דנית

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.

מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.

אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".

בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.

המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   

בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.

לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....

וויקי ואני רומן בהמשכים....

אז כנראה שוויקי אינו נותן לי מנוח.במהלך חיפושים ביוטיוב אחר חומר בנושא אחר נתקלתי בסרטו חביב. הסרטון לוקח את כל יתרונותיה של סביבת הוויקי ומציג אותן באופן חביב ידידותי ומעט הומוריסטי. הסרטון מייחס לסביבת הוויקי גם תכונות של "קבוצה חברתית" או קבוצת בעלת תחום עניין משותף ולוקח את הסביבה לכיוונים בהם פחות  התייחסתי בפוסטים שלי. אחרי הסרטון לרגע החסרונות נעלמו לי כי הכל נראה פשוט,חביב וקל. מי שערך את הסירטון דאג להציג אותו באורח קליל אבל........מי שהתנסה בו "(כמוני!!!!) מודע גם לחסרונות לכן חשוב היה לי להציג את כל הנתונים והעובדות .....
לשיפוטכם!!!

סביבת ויקי-פוסט כמעט..אחרון!

אז הנה הגיע הזמן לפוסט אחרון בנושא.
לאחר התנסות קצרה בסיבת הויקי ,הצלחתי לגבש לעצמי דיעה כללית על סביבת הויקי כפי שהתנסיתי בה ולראות את יתרונותיה מול חסרונותיה. אז כפי שהצגתי בעבר מדובר בסביבה פשוטה ללמידה די נוחה לשימוש ואף ידידותית.סביבת הלמידה של ויקי היא חינמית וכל אחד יכול לעשות בה שימוש כרצונו אך מכאן גם נובעים החסרונות שלה.
בסביבת הויקי התוצר הלימודי הוא שיתופי. כל אחד מהמשתתפים יכול לתרום תרומה לימודית משלו אבל מכאן נובעים גם חסרונותיה. כל אחד יכול לערוך לשנות ולהסיר תרומות של אחרים ומכאן אני שואלת את עצמי האם ממשק זה מתאים לכל גיל? האם כדאי ורצוי לעשות שימוש בויקי בתוך בית הספר ??...
בהתנסותי האישית בניתוח מאמר שיתופי הוקל לי מאוד שאף אחד מחברי לא ערך או שינה את תרומתי ואם אני כאדם בוגר הרגשתי זאת אני מניחה שילד או תלמיד בגיל צעיר ממני ,יתקשה להתמודד עם השינוי שעשה חברו במשהו שנכתב בעיניו לאחר השקעה ומחשבה.
בגלל ולמרות האפשרות הזו....אני מודעת לכך שבמידה ועושים שימוש בבית ספר למשל,יש למורה יכולת לשלוט ולראות מהן תרומות התלמידים, מי שינה/ערך/ הסיר ואם מגדירים מראש חוקים וכללים ברורים אז ניתן להרוויח עוד כמה דברים מעבר לכתיבה שיתופית. וזו נק' חשובה הקשורה לסביבה זו-קבוצה או מנחה קבוצה חייבים להגדיר לעצמם כללי עבודה ברורים בהקשר לעריכת תרומה של חבר לקבוצה . במידה ועושים זאת נכון אני מניחה שאפשר להפיק כמה ערכים נוספים לחברי הקבוצה.
נקודה נוספת שהפריעה לי בסביבת הויקי ולה לא מצאתי פיתרון היא שממשק הויקי דומה לממשק הוורד באופן חיצוני אך למרות זאת העבודה בו אינה דומה ויש פונקציות שיש ללמוד לפני כן על מנת שניתן יהיה להשתשמש בה.
ולסיום.....הכתיבה בסביבת הויקי היא כאמור כתיבה שיתופית.התוצר הסופי הוא מסמך של כל חברי הקבוצה וגם ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה ניכרת. למשל בעבודה שלנו במגמה על המאמר ,אחד החל בעיצוב מסויים,בבחירה בצבע מסויים בבחירת קוים....וכולם המשיכו אותו- האם ההשפעה של הקבוצה עלולה לבטל את הבחירה של היחיד?אני מניחה שגם זה תלוי גיל סוג ואופי הקבוצה.
ומפן אישי שלי כמורה לחינוך מיוחד אני שואלת את עצמי ,מה לגבי פערים בכתיבה בין שותפים בקבוצה שהרי הכל גלוי וברור לכולם????
מקווה שאוכל לתת לעצמי תשובה לאחר שאחזור מהשבתון ואולי אתנסה עם התלמידים בסביבה זו.....

להתראות
  דנית

התנסות אישית בסביבת ויקי(פוסט שני בנושא)

גם השבוע כפי שהבטחתי יעסוק הפוסט בסביבת ויקי ,הפעם מפן שונה,פחות תיאורטי ויותר התנסותי.
כפי שכתבתי בפעם הקודמת ,קיבלנו במסגרת הקורס של גב' חגית מישר טל, מטלה שיתופית בסביבת ויקי. אני חייבת להודות שזו פעם ראשונה שנחשפתי לסביבה זו .
בעבר  כאמור ערכתי הכרות עם הסביבה רק בצד התיאורטי שלה כאשר הגשתי עבודה בנושא,במסגרת קורס אחר במרכז ללימודים אקדמאיים.
אז מה היתה מטרת ההתנסות?

באמצעות סביבת ויקי היינו צריכים להתחלק לקבוצות של כחמישה סטודנטים. כל קבוצה אמורה היתה לטפל במאמר ולהתייחס למספר נקודות שהמרצה נתנה כמו: טענה מרכזית של המאמר,נושאים מעניינים,נושאים שעוררו התנגדות,מונחים מרכזיים ועוד....

כל עניין סביבת הויקי היה חדש לרובנו אך יחד עם זאת אני חייבת לציין שיתרונותיה בלטו מייד.
מדובר בסביבה ידידותית מאוד,פשוטה מאוד להפעלה ולהבנה .דרך סביבה זו ניתן לקיים "שיחה" ולנהל את דרך השיתןף בלמידה ואכן כך עשינו.

בשלב זה, כל אחד מהחברים נכנס לשיחה ומראש אמר מה תהיה "תרומתו העתידית" לסיכום המאמר. נוצר מצב,שכל אחד לקח מה שנראה לו בשיטת "כל הקודם זוכה"....לכאורה צעד נבון וחכם אך למעשה לאחר קריאת המאמר ,הבנו שיש באפשרותנו בעצם להגיב לכל הנושאים,לערוך תגובות חברים,לשנות תגובה,לתקן ,לצפות מה תרם כל אחד מאיתנו,ובעצם לשתף את כולם בעמדתנו .

התוצר הסופי היה מעין סיכום משותף ומעוצב של כל חברי הקבוצה,כל אחד מנקודת מבטו הוא.

בשלב זה ,אני רוצה לציין שהייתי מרוצה מאופן הביצוע. נהניתי לקרוא את התוצר הסופי,הרגשתי שהיתה שותפות ושיתופיות  ויחד עם זאת חשתי הקלה שאף אחד מחברי הקבוצה לא מצא לנכון לשנות/לשפר/ לתקן את חלקי.

בשלב זה, בלטו (עבורי בלבד כמובן )יותר יתרונותמחסרונות .על המשך התהליך שעברתי אכתוב בפוסטים הבאים.
והערה אחרונה.....בהמשך לשאלתה של חברתי למגמה נעמי פורת - אני עדיין תוהה לגבי שילוב סביבת הויקי בבית הספר בכלל ולאוכלוסיית החינוך המיוחד בפרט.אולי בהמשך ההתנסות האישית תהיה לי דיעה מגובשת יותר.
אשמח לתגובות....
להתראות
  דנית

שיתופיות בלמידה-מהי טכנולוגיית ויקי (פוסט ראשון בסידרה...)

כשמדברים על שיתופיות בלמידה עולה לעיני רוחנו עבודת צוות,הפרייה הדדית ,שיתוף פעולה וכל מה שנחשב כיום במערכת החינוך כתורם ללמידה-כיציאה מה"למידה המסורתית" ומעבר ללמידה מודרנית,משופעת באמצעים טכנולוגיים.

אז מהי טכנולוגיית הויקי? כמובן שכמעט כולם (גם הורים וגם ילדים)מכירים את  האנציקלופדיה החופשית-ויקפדיה, ממנה לקוחות היום מרבית העבודות של תלמידנו/ילדנו היקרים בשיטת העתק-הדבק.

גם אני חשבתי שבכך מסתכם המונח ,עד שהתחלתי את לימודי במרכז ללימודים אקדמאיים. כבר בסימסטר ראשון בחנתי ביחד עם עמיתות שלי לתואר הילה ואילנית את טכנולוגיית הויקי ככלי לשיפור ההוראה והלמידה. במסגרת עבודה שהכנו מצאתי ציטוט של טל-אלחסיד שאמרה:"הויקי היא מצד אחד טכנולוגיה ,אך מצד שני היא תפיסה" .


אז מהי ויקי? טכנולוגיה א- סינכרונית שפותחה ב- 1995מדובר במערכת ושיטה לבנייה וניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי הגולשים.
טכנולוגיה זו מאפשרת כתיבת תוכן שיתופי. התוכן, נכתב ונערך על ידי קהל הלומדים. כל אחד מהשותפים,יכול ליצור טקסט חדש,לעדכן,להוסיף או למחוק טקסט שמישהו אחר יצר,כשכל זאת יכול מתבצע גם מחוץ לכיתת הלימוד.
על פי חגית מישר-טל (אליה עוד אחזור בהמשך)התוצר המשותף בסביבת ויקי הוא מסמך, או אוסף מסמכים המוצגים כמקשה אינטגרטיבית.
דבר מיוחד נוסף הוא האפשרות לצפות ברשימה של כל השינויים שנעשו בתכנים ומאפשר לזהות תרומות ייחודיות של המשתתפים לתוכן השיתופי. למעשה, העבודה בסביבת ויקי מתועדת וכל שינוי משויך למי שביצע אותו. הדבר מספק גם כלי למעקב והערכה ,שגם הם חשובים לתהליכי למידה אישיים שמתבצעים במסגרת התהליך השיתופי.
הויקי היא סביבת קוד פתוח, כלומר ניתנת להורדה חינם מן הרשת .מדובר בכלי פשוט לתפעול, שאינו מצריך ידע קודם רב.
לטכנולוגיית ויקי ישנם שימושים רבים כמו :ויקיפדיה-אנציקלופדיה חופשית,ויקי ציטוט-אוסף ציטטות,ויקי טקטס-מסמכים וטקסטים חופשיים ויקיספר-ספרים מלאים,ויקי מילון-מילון,ועוד.

אז לאחר שהתוודענו למשמעותה/חשיבותה/יתרונותיה של הויקי...(יש לה גם חסרונות כמובן  עליהם אדון בהמשך) מדוע בחרתי לכתוב הפעם על נושא זה?
אני חוזרת לגברת חגית מישר טל שאותה הזכרתי פעמים כה רבות בעבודות שונות שלי,לשמחתי והפתעתי חגית מישר טל הופיעה כמרצה מן השורה בסמסטר הנוכחי ותעביר קורס שכל יישומו בסביבת הויקי מה שיאפשר לנו לבחון את מה שנכתב בתיאוריה הלכה למעשה.
כבר קיבלנו מטלה שיתופית ראשונה שלאחר ביצועה אוכל לחוות את דעתי ולמנות את היתרונות והחסרונות של שיתופיות בלמידה.
במטלה התבקשנו לקרוא במשותף מאמר ולנתחו באופן שיתופי כמובן שגם התוצר הסופי הוא שיתופי.הדבר לא היה פשוט ולימד אותי הרבה על שיתופיות בלמידה אבל.....
על כך ארחיב בפוסט הבא.

ולאלה שמעוניים להרחיב קצת בנושא,הלהלן מספר קישורים הקשורים לנושא:
הרצאה מוקלטת על ויקי בהוראה ולמידה
ויקי ללמידה שיתופית-בעיני הלומדים(מתוך כנס צ'ייס)

מקווה שתרחיבו את הדעת ותהנו

דנית

ואם מחצית מאחורי....אין ספק שמחצית עוד לפני!!!!

אז ככה...
הסימסטר השלישי נפתח ביום קיץ חם ולח.
השיעור הראשון בפסיכולוגיה התפתחותית היה מעניין ומרתק ועבר בקלילות יחסית ואמרתי לעצמי שזה בטח סימן טוב להמשך....ואז לאט לאט החל שוב ספק להתגנב לליבי.
באחד הפוסטים הראשונים הבעתי את החשש מהתמודדות עם המחשב אך נראה היה כי עד עתה צלחתי את העניין די בגבורה(קצת יותר או קצת פחות ....אבל צלחתי!!!).

ואז בסיומו של יום....כרעם ביום בהיר החל השיעור של מר יאיר צדוק: שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות.
נשמע מאיים? נשמע מפוצץ? אין לכם (ולי כמובן)מושג עד כמה.....
המרצה נינוח,חביב וסבלני (גם לתלמידים מתקשים כמוני)אבל.....HTM,HTML,BODY,HEAD.DIR,    זה רק חלק ממה שלמדנו בשיעור.
אז ,עם בליל המושגים ועם הרבה בילבול, הלכתי הביתה וידעתי ישר,על מה אכתוב השבוע בפוסט .
מאחלת לי ולכולם, הצלחה בסימסטר הנוסף ומקווה שבסוף עוד אצחק על הפוסט הזה,על הלחץ והחששות מ"שפה חדשה"-שפה לעיצוב סביבה מתוקשבת.

להתראות
    דנית