‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך מיוחד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך מיוחד. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

פוסטסוף......

"אז הנה.....פוסט סיום מי היה מאמין?
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג , אין ספק שסיום הלימודים היה נראה רק באופק והנה, הזמן עבר ואפילו מהר. ועם סיום המבחנים,העבודות,המטלות ,התפניתי לכתוב את
 ה- פוסט .פוסט סיכום!!!!

אז ממה נתחיל? אולי מההתחלה .
בפוסט הראשון שלי שקראתי לו "בלוג הלמידה שלי....על שום מה ולמה?", העליתי המון שאלות ותהיות על הקשר שלי ושל הבלוג העתיד להתפתח....
אבל כמו כל קשר שמשקיעים בו, גיליתי שהכל אפשרי.
וכך, מחודש אפריל יצאנו הבלוג ואני למפגש שבועי.   כל פעם מחדש חשבתי איך להגיע אל המפגש.....מהם  נושאי השיחה,איך לנסח ,מה יהיו התובנות.....מי יראה?מי יגיב?.

תהליך כתיבה היה תהליך לא קל ,למרות שאני אדם של כתיבה ומילים.. אבל יחד עם זאת,מצאתי את עצמי שוקלת מה לכתוב ,כיצד לנסח והכי קשה היה לי להרגיש שאכן העברתי דרך התהליך את הרפלקציה והתובנות בכל פוסט.
אני מודה שנושא החשיפה לקוראים היה אחד הדברים שתחילה היה לי מאוד קשה עימם. אבל ככל שעבר הזמן,הייתי נכנסת לבלוג ובודקת האם היו תגובות , מי הגיב,מה נכתב....מסתבר שאיפה שהוא ,אדם רוצה להיות משפיע ומשמעותי גם אם לא התכוון לכך בתחילה.
קושי נוסף עבורי היה לחפש כל שבוע על מה לכתוב ,כדי לחדש ולהתחדש ,ולא בכל שבוע היתה זו משימה קלה עבורי.

מקריאה חוזרת של הפוסטים לקראת כתיבת פוסט זה אני יכולה להגיד שאני די גאה במה שיצא.
מבלי להתכוון או שאולי עם, שרטט הבלוג שלי את המסע האישי שלי לעבר הטכנולוגיה . מסע שעבר דרך פודקאסט,פייסבוק,פער דיגיטלי,סביבות למידה, ויקי ,גוגל דוקס- מילים שלי ולהן לא היה כל קשר לפני היציאה אל המסע.

אז לסיום סיומת....אין ספק שלמרות חבלי הלידה הקשים והקשיים שבדרך ,הבלוג לימד אותי להסתכל אחרת על התהליך מה שבדרך כלל אנחנו לא עוצרים לעשות, הוא חייב אותי להתבונן על העשייה לעצור ולחשוב על הדברים לעומק ומנקודת מבט אחרת.

אחת השאלות שנשארה עדיין פתוחה גם בסיומו של תהליך ,הוא שילובו בעשייה החינוכית שלי-באוכלוסיית החינוך המיוחד.
לאור היתרונות והחסרונות שמצאתי בבלוג , ככלי לימודי, נשאר כרגע רק להתנסות  בכלי  ואז לתת מענה לעצמי בנושא זה.
ולעניין ההמשכיות של הבלוג , מצאתי משפט שמובא בהקשר אחר, אך מצאתי לעשות בו שימוש כאן:

"זה אינו הסוף, זו איננה אפילו תחילת הסוף, זה הוא אולי סופה של ההתחלה"-וינסטון צ'רצ'יל.

אז.....תודה לעמיתות שלי ללימודים הילה ואילנית שליוו אותי לאורך כל התקופה וביחד התחבטנו והתלבטנו  בעניין הבלוג,התגובות  שלכן  מדי פעם, האירו את עיני לעיתים, על נקודות מבט נוספות.
ותודה לד"ר גילה קורץ על שפע הידע שזרם אלינו,ועל הנכונות לאורך כל לימודי התואר.

להתראות דנית

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

"העברה" בלמידה

במסגרת הקורס "אסטטרטגיות למידה מתקדמות" עם הגב' נטע  נוצר, חקרנו באופן עצמאי את  המונח  "העברה" וכיצד הוא בא לידי ביטוי בלמידה.

העברה היא תופעה שלקוחה מעולם הפסיכולוגיה ומסבירה תהליך של הפנייה בלתי  מודעת של רגשות מאדם אחד לאדם אחר. 
העברה היא מרכיב חשוב במעגל הלמידה  ויש לו שלושה שלבים: 
א. רכישה-הלומד מבצע משימה ספציפית עליה הוא מתאמן ומתרגל את הרכישה.
ב. העברה- הלומד פועל ללא עזרה בתנאים שונים מאלה שהיו התהליך הרכישה. מדובר בביצוע ההתנהגות שנרכשה בשלב הקודם. 
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון- זוהי בעצם פעולה של זיכרון  בה אני בודקת את ההתנהגות במרווח של זמן מסוים מהאימון.
העברה בלמידה היא שימוש בידע וכלים שנרכשו בנושא מסוים לצורך שימוש בנושא אחר או הקשר אחר.בתהליך הלמידה העברה היא חיונית כי כך התלמיד יכול ללמוד דברים חדשים תוך התבססות על דברים מוכרים וקודמים שלמד.

העברה מתרחשת במוחו של הלומד ונשענת בעיקר על מאגר סכמות הנבנה בתהליך הלמידה. בשלבי אימון קצרים קל להבחין בתהליך העברה, בעוד שבלמידה ארוכת טווח קשה לזהות ולגלות את תהליך העברה.

יצירת העברה על ידי הלומד מותנית ברמת הדמיון שבין המצב שבו נרכש הידע למצב החדש והלא צפוי. ככל שמאגר האירועים של הלומד דומה יותר למציאות היום-יומית בכיתתו, הסיכוי להעברה גבוה יותר.
בלמידה ניתן לדבר על שני סוגי העברה עיקריים:
העברה שלילית:כאשר למידה ממצב אחד מפריעה ללמידה במצב שני .העברה חיובית: כאשר למידה בנושא אחד מסייעת ללמידה בנושא אחר, ללמידה אחרת.
ולעניין החינוך בכלל ותקשוב בפרט העברה חיובית היא חלק חשוב מאוד בתהליך הלמידה. בנוסף לסיוע ללומדים לרכוש מידע ספציפי יותר בקלות, העברה חיובית, מסייעת ללומדים לתפקד ביעילות במצבים חדשים שעבורם אין להם מידע. היא מאפשרת ללומדים לפתור בעיות שהם לא ראו לפני. למעשה, המטרה העיקרית של החינוך היא לאפשר העברה חיובית כדי למזער העברה שלילית.
בכיתת החינוך שלי-כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אני זו שמלמדת את מרבית המקצועות רבי המלל.  ניתן לומר בעצם ,שבכל כיתה וגם בכיתתי מתרחשים אם כן תהליכי העברה רבים.  לדוגמא:

1. שיעור מחשבים- במסגרת השיעורים מתרחשת העברה של מיומנויות שונות שנלמדו כבר בתוכנת וורד ויישומן בתוכנות חדשות כמו פאוור פוינט. למשל הילדים למדו לשנות גודל אותיות,לשנות צבע,להוסיף תמונה. כעת נדרש מהם לבצע "העברה" וליישם את הידע שלהם בתוכנה חדש הדומה לתוכנה הקודמת בפונקציות שלה,תוך זיהוי האייקון הדומה למשל.


2. בשיעורים רבי מלל מתרחשת גם כן העברה בכל תהליך הלימוד.הילדים לומדים להתמודד עם סוגי טקסטים שונים כמו טקסט מידעי,טקסט סיפורי וכדומה. הם לומדים שעליהם לבחון:כותרת,מילים קשות או כל אסטרטגיה אחרת. בהמשך ,הם צריכים להעביר את המידע ולהשתמש בידע שרכשו כדי להתמודד עם טקסט חדש שאינו מוכר להם.
מסתבר אם כן,שתהליך ההוראה והלמידה אינו פשוט. אין ספק שמתרחשים בו תהליכים רבים מורכבים ומעניינים.
נחמד היה ללמוד ולחקור מושג ,שהוא לכאורה פשוט ומובן,תוך בדיקתו ב"קרקע" המקומית שבה אנו עובדים ביום יום,ולא רק כעוד מונח לתאוריות הרבות הנלמדות במהלך חיינו.


להתראות דנית

יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.
מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.
אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית


יום שבת, 27 בנובמבר 2010

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:
פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית



יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".
בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.
המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   
בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.
לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....











יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

פער דיגיטלי בין שכבות באוכלוסייה בארץ-פוסט אחרון בנושא!

בהמשך לפוסטים הקודמים שלי שבחנו את הפער הדיגיטלי בהיבטים שונים, בחרתי לסיים בנושא זה תוך בדיקה של מה שקורה בארץ בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.

כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.

סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.

מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.

אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....

אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים.  בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.  בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.

אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
 יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.

ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.



  להתראות בפוסט הבא
   דנית

יום חמישי, 15 ביולי 2010

סביבת ויקי-פוסט כמעט..אחרון!

אז הנה הגיע הזמן לפוסט אחרון בנושא.
לאחר התנסות קצרה בסיבת הויקי ,הצלחתי לגבש לעצמי דיעה כללית על סביבת הויקי כפי שהתנסיתי בה ולראות את יתרונותיה מול חסרונותיה. אז כפי שהצגתי בעבר מדובר בסביבה פשוטה ללמידה די נוחה לשימוש ואף ידידותית.סביבת הלמידה של ויקי היא חינמית וכל אחד יכול לעשות בה שימוש כרצונו אך מכאן גם נובעים החסרונות שלה.
בסביבת הויקי התוצר הלימודי הוא שיתופי. כל אחד מהמשתתפים יכול לתרום תרומה לימודית משלו אבל מכאן נובעים גם חסרונותיה. כל אחד יכול לערוך לשנות ולהסיר תרומות של אחרים ומכאן אני שואלת את עצמי האם ממשק זה מתאים לכל גיל? האם כדאי ורצוי לעשות שימוש בויקי בתוך בית הספר ??...
בהתנסותי האישית בניתוח מאמר שיתופי הוקל לי מאוד שאף אחד מחברי לא ערך או שינה את תרומתי ואם אני כאדם בוגר הרגשתי זאת אני מניחה שילד או תלמיד בגיל צעיר ממני ,יתקשה להתמודד עם השינוי שעשה חברו במשהו שנכתב בעיניו לאחר השקעה ומחשבה.
בגלל ולמרות האפשרות הזו....אני מודעת לכך שבמידה ועושים שימוש בבית ספר למשל,יש למורה יכולת לשלוט ולראות מהן תרומות התלמידים, מי שינה/ערך/ הסיר ואם מגדירים מראש חוקים וכללים ברורים אז ניתן להרוויח עוד כמה דברים מעבר לכתיבה שיתופית. וזו נק' חשובה הקשורה לסביבה זו-קבוצה או מנחה קבוצה חייבים להגדיר לעצמם כללי עבודה ברורים בהקשר לעריכת תרומה של חבר לקבוצה . במידה ועושים זאת נכון אני מניחה שאפשר להפיק כמה ערכים נוספים לחברי הקבוצה.
נקודה נוספת שהפריעה לי בסביבת הויקי ולה לא מצאתי פיתרון היא שממשק הויקי דומה לממשק הוורד באופן חיצוני אך למרות זאת העבודה בו אינה דומה ויש פונקציות שיש ללמוד לפני כן על מנת שניתן יהיה להשתשמש בה.
ולסיום.....הכתיבה בסביבת הויקי היא כאמור כתיבה שיתופית.התוצר הסופי הוא מסמך של כל חברי הקבוצה וגם ההשפעה של חברי הקבוצה זה על זה ניכרת. למשל בעבודה שלנו במגמה על המאמר ,אחד החל בעיצוב מסויים,בבחירה בצבע מסויים בבחירת קוים....וכולם המשיכו אותו- האם ההשפעה של הקבוצה עלולה לבטל את הבחירה של היחיד?אני מניחה שגם זה תלוי גיל סוג ואופי הקבוצה.
ומפן אישי שלי כמורה לחינוך מיוחד אני שואלת את עצמי ,מה לגבי פערים בכתיבה בין שותפים בקבוצה שהרי הכל גלוי וברור לכולם????
מקווה שאוכל לתת לעצמי תשובה לאחר שאחזור מהשבתון ואולי אתנסה עם התלמידים בסביבה זו.....

להתראות
  דנית