מחצית הדרך כבר מאחורי....

והנה מבלי להרגיש.....(או שאולי עם להרגיש אני כבר לא בטוחה),הגעתי לאמצע הדרך בלימודי התואר השני.
והנה אגלה משהו ....תחילה נרשמתי בכלל ללימודי תואר שני במנהל החינוך, אבל משהו אמר לי ששם זהו לא מקומי!
בתחילת הלימודים חשבתי כך גם לגבי מגמת התקשוב...מה לי ולמחשב?איך הגעתי לכאן? מה כבר אעשה עם זה בחינוך המיוחד ועוד קושיות שונות....

אבל,אני כבר מרגישה שאני בתחילת דרך חדשה שאולי תוביל אותי ל"מקומות" שמעולם לא חשבתי שתהיה לי בהם נגיעה.

לקינוח המחצית, מעבר לעבודות היה לנו מבחן לא קל,בקורס "סוגיות במגייות החינוך".
כפי שכבר הצגתי במספר פוסטים קודמים,הקורס עורר בי הרבה מחשבה על מקומה של מערכת החינוך כפי שהיא היום,ועל מקומי בה כמורה.
אני באה ממקום בו הטכנולוגיה והחדשנות בהוראה, הם עדיין בחיתולים ומכאן המקום שאי מקווה שיוביל אותי לשינוי.

מאמרים רבים שקראתי במהלך הקורס הנדון,עסקו בהוראה מסורתית מול הוראה חדשנית והדגישו עד כמה חשוב לאמץ את הגישה החדשנית מבלי לוותר על קשר מורה-תלמיד . שילוב מושכל בין השניים:קשר מורה-תלמיד,והוראה באמצעות טכנולוגיה,יכול להוביל אותנו למחוזות נפלאים.

ובשביל הגימיק....מצאתי סרטון ביטיוב שמראה את הקשר בין טכנולוגיה ופדגוגיה ומציג את שתי השיטות בצורה קצת הומוריסטית....

חזון חדש לבית הספר!!!

גם השבוע בחרתי להתייחס למאמר שקיבלנו לקרוא במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי.
ראיתי במאמר המשך ישיר לחלק מהדברים שכתבתי בפוסט הקודם. כתבתי על כך שיש המון רעיונות טובים אך היישום מתמהמה....ולראייה בא המאמר :"חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית/יין צ'אנג צ'נג". המאמר נותן רעיונות או כפי שהוא קורא לכך חזון חדש לבית ספר בעידן של המאה העשרים ואחת.

בשונה ממאמרים אחרים שקראתי בנושא,מאמר זה מתייחס למערכת החינוך בתוך השינויים המהירים של המאה העשרים ואחת. מאמר זה בוחן את השינויים שעל המערכת לעבור בעידן הנוכחי שמאופיין בשינויים מהירים בתחומים כמו כלכלה חברה וטכנולוגיה.

כפי שנטען במאמר יש לתת את הדעת על השיטה המסורתית בחינוך ולבחון את מידת התאמתה לעידן שמתאפיין בטכנולוגיות מידע ולבדוק: האם בית הספר במתכונתו הנוכחית רלוונטי עדיין???.....
צ'אנג במאמרו כותב :"לפי פרדיגמת החינוך החדשה בבתי הספר, ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים".... לדעתי,משפט זה הוא התמצית של לימודי המגמה אליה אני משתייכת-מגמת התקשוב. כי כפי שנכתב במאמר "הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים...תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, יכולים ללמוד משפע מקורות בתוך בית ספרם ומחוצה לו"...


מתוך השתייכותי לחינוך מיוחד ומתוך השתייכותי למגמה אני נוטה להסכים עם הנאמר במאמר זה. לא כל התלמידים צריכים ויכולים ללמוד אותו דבר ובאותה שיטה, ואין לדעתי שום סיבה שתלמיד לא יוכל ללמוד בזמן ומקום שונה מכותלי בית הספר .
על כך גם מדברת הגישה החדשנית, בשונה מהגישה המסורתית בה התלמיד יכול ללמוד רק במסגרת בית הספר והכיתה. אני מסכימה כי יש להתנתק מהשיטה המסורתית ולאמץ את השיטה החדשה בה צורת ההוראה של המורים תשתנה ותהיה: מותאמת אישית,מותאמת למקום וגלובלית.

בית הספר של העידן החדש צריך וחייב לדעתי לשנות את הגישה ואכן זה החזון החדש שמציע צ'אנג במאמרו. על בית הספר לספק סביבת לימודים חדשה שתתאים לתלמידים בעידן של התפתחות מהירה של טכנולוגיה,כלכלה,חברה ועוד. בית הספר צריך לשנות את הפרדיגמה מחינוך מסורתי קשור במקום לקראת חינוך משולש חדש( גלובלי,מותאם למקום ומותאם לתלמיד), הוא צריך לדעת לעשות שימוש נכון בתמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם .

המאמר מסכם יפה את הרעיון:" בית ספר בניהול עצמי באלף החדש שם לו למטרה לשפר את התהליך הפנימי כדי להשיג אחדים מיעדי בית הספר וגם להבטיח את הרלוונטיות לעתיד של שיטות ההוראה ושל פרדיגמת החינוך החדשה וליצור יעדים חדשים לבתי הספר ולתלמידים שלהם".

ולסיכום ,לדעתי ,כדי שבית הספר בעידן המודרני יהיה רלוונטי ,עליו להיות חדשני ומעניין. אין שום דרך להתחדש ללא הכנסת הטכנולוגיות גם לבית הספר.בנוסף,שינוי תפקיד המורה מזה שנותן מידע, לזה שמכוון להשגת המידע (ללמד את הילדים כיצד ללמוד נכון) כמובן שמדובר ביעדים חדשים ובאתגרים חדשים למורים ולתלמידים אך רק שינוי גישה מהגישה המסורתית לגישה חדשנית יכול להוביל תהליך שכזה.

אשמח מאוד בתור מורה במערכת החינוך ,אם לפחות חלק מהחזון החדש שהוצג במאמר ימומש עוד בימים בהם אני חלק מהמערכת....

ולכל המעוניין אני מצרפת קישור למאמר:קישור למאמר

 להתראות  דנית

אוטונומיה בבית הספר האומנם?!!

הפעם בחרתי לייחד את הפוסט לנושא שאינו טכנולוגי אך עוסק כמובן בחינוך.

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך בישראל " של פרופסור עמי וולנסקי , נתבקשנו לקרוא את המאמר שעוסק בנושא  אוטונומיה לבתי הספר – למען יעילות בית ספרית" (המקרה של ישראל).
מקריאת מאמר זה ועוד רבים בנושא , גם במסגרת הקורס וגם מחוצה לו, אני יוצאת בתחושה של החמצה סביב מה שקורה במערכת החינוך.המאמר מראה שיש תוכניות רבות לשיפור , יש הצעות טובות ומעניינות אך יש כמעט תמיד מי שמטרפד אותם.

מקריאת המאמר עולה בעיני תמונה עגומה, על רעיונות מצוינים וטובים שלא באים לידי ביטוי ומימוש בעיקר משיקולי פוליטיקה וכוח.
המאמר סוקר את התערבות הממשל בנעשה בבית הספר לאורך תקופות שונות. בתחילת הדרך,ניתנה סמכות יותר למשרדים חיצוניים ופחות למי שבשטח .המאמר מתאר כי המרכוז שהיה קיים במערכת ,משקף חוסר אמון במנהל ובמורים ושולל מהם את האוטונומיה בתחומים השונים דבר כזה גורם למורים ולמנהלים "להקטין ראש" ולכן ברורה הקריאה והצורך לאוטונומיה.          לפי המאמר ,החלו בניסיונות מעבר בכמה שלבים לניהול עצמי .הייתה הרגשה חזקה שהמבנה המרוכז הפך את המערכת למסורבלת, והחשיבה שבית ספר אוטונומי יביא לשיפור ההתנהלות שלו ,אם הוא זה שיקבע את המטרות של עצמו ויעריך באופן עצמאי את התפקוד שלו.
על פניו ,נראה היה רעיון מצוין שלדעתי עם יישום נכון היה יכול להוביל לשינוי משמעותי בפניה של מערכת החינוך. אך כפי שסוקר המשכו של המאמר, הדרך שוב נתקלה בקשיים פוליטיים ותקציביים –אנשים בעלי כוח שלא רצו לוותר על הכוח והשליטה שלהם ושוב לא אפשרו ליישם את התוכניות השונות שהועלו.

המחשבות שעלו בי,מקריאת המאמר היו שהגלגל מסתובב סביב עצמו כל הזמן .יש הצעות ותוכניות, יש דרך פעולה ולבסוף ,יש תמיד מי שמטרפד את יישום התוכנית עקב חשש לאיבוד סמכות ,ושליטה על תקציבים. השאלה הנשאלת בעיני היא מדוע דבר כזה קורא דווקא ,אך ורק במערכת החינוך ולא במערכות אחרות במדינה....למה הציבור ונבחרי הציבור ,אינם מבינים מה הנזק שעושים הקיצוצים ומאבקי הכוח במערכת, שאמורה להכשיר את דור העתיד שלנו....

המשפט הבא מתוך המאמר מסכם יפה את תחושותי:"העלאת היעילות של בית הספר תוך מתן יותר אוטונומיה לבית הספר וגמישות נמצאת באופן רשמי באג'נדה של משרד החינוך הישראלי אך לא במעשים בשטח. הרעיונות מאחורי הניהול העצמי עדיין משמשים כססמאות אך לא ממומשים במציאות"...

ומה יהיה בחילופי השלטון הבאים? מי ייקח את המושכות?אלו החלטות חדשות יקבל?אלו החלטות קודמות יבטל?....איני בטוחה שאי פעם תהיינה לי תשובות מספקות וחד משמעיות!
  דנית  

פודקאסט....אהבתי!!

במסגרת הלימודים לתואר שני ,בקורסים הטכנולוגיים אני מרגישה כמו תינוק ....שבכל פעם לומד משהו חדש.

נחשפתי במסגרת אחד הקורסים,לדבר חדש שלא הכרתי קודם...הפודקאסט!!! האמת,שהתוודעתי אליו במסגרת מטלה והתגובה הראשונית שלי היתה אנחה -שוב מטלה?! אבל מייד גיליתי שמדובר בדבר נחמד,חביב ולפעמים גם יעיל.

אז מהו פודקאסט?(קודם כל אין צורך בשם משתמש וסיסמא כבר טוב נכון?)

פודקאסט הוא תכנית רדיו או טלוויזיה, שמועברת דרך האינטרנט.
לרוב, פודקאסט מורכב מסדרה של אפיזודות או פרקים, שניתן להאזין או לצפות בהם בכל עת, זמן ומקום. זוהי טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת למאזינים לא רק לבחור את התוכן שהם צורכים, אלא גם להחליט מתי בדיוק לצרוך אותו, ואיך – על גבי המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, נגני MP3 או וידאו, ובכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט.

בעולם הפודקאסט כל אחד יכול להשמיע את קולו ודעתו. יש רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת כי זה כל כך קל ליצור פודקאסט ולהפיץ אותו . יש תחומי עניין שונים ומגוונים כך כל אחד יכול להתחבר למה שמעניין אותו בזמן ובמקום שמתאימים לו.

אז בחרתי להאזין למספר תוכניות ולבסוף בחרתי להאזין לתוכנית מלאה שמייחדת את תכניה לנשים. החוויה היתה נעימה. קולה של השדרנית היה לי נעים, המוזיקה שליוותה את התוכנית היתה גם היא נעימה ובסך הכל נהניתי מהחוויה. עצרתי את ההאזנה מתי שרציתי והמשכתי על פי רצוני.

אין ספק שגם לפודקאסט כמו לכל דבר,יש גם יתרונות וגם חסרונות. (זה מצריך ריכוז, קשה להאזין ברצף לאורך זמן....תקלות טכניות....ועוד) אבל, מאחר והעולם הטכנולוגי שלנן מוצף אני בטוחה שכל אחד מוצא לעצמו את הדרכים הנעימות לו ,להתחבר אל העולם ולהינות מהחוויות השונות שהוא מציע.
אז עד כאן להפעם...
ולמי שמעוניין ,קישור לאתר אני מקווה שתהנו http://www.icast.co.il//
להתראות
  דנית

דלישוס - לא טעים אבל יעיל!!!

במסגרת השיעורים האחרונים ,נחשפתי לעוד המון דברים חדשים ....ממש הצפה של ידע,חשבונות,סיסמאות....

עד עכשיו שמרתי (כמו כולם כנראה),את האתרים המועדיפים עלי,במועדפים-פשוט נכון?
במסגרת השיעור,נחשפתי לדלישוס....
אז שוב... פתחתי חשבון,הכנסתי סיסמא והופ...עולם חדש נפתח בפני.

אז מהו דלישוס?
אתר Delicious הוא אחת מהרשתות החברתיות המובילות בעולם.
בשונה מרשתות חברתיות אחרות, המספקות שיתוף קבצים, תמונות, סרטונים וכדומה, רשת Delicious היא פלטפורמה לשיתוף אתרי מועדפים (סימניות).
דרך האתר ניתן לשתף אתרי מועדפים עם משתמשים ספציפיים או עם כל גולשי הרשת. לרשימת המועדפים ניתן להוסיף מידע ותגיות כך שאחרים יוכלו למצוא אותם בקלות.

 דלישוס מאפשר לגלות בקלות אתרים חדשים ומעניינים ברשת.

את רשימת המועדפים באתר ניתן לייצא לדפדפן האינטרנט או לרשתות חברתיות אחרות, כמו פייסבוק.

כדי להעריך את איכותן של רשימות המועדפים ניתן להיעזר במספר החברים הרשומים לכל אחת. ככל שהמספר הזה גבוה יותר כך הסיכוי של הרשימה להיות איכותית גדל. (מתוך:http://www.pcon.co.il/v5/ChosenSitesItem.asp?id0=1630)

אז מסתבר שבכל שבוע,בימי רביעי,נפתח בפני עולם קטן חדש.....ולאט לאט תושלם התמונה עד אהיה ממש ממוחשבת!!!! מי היה מאמין???

אז זהו להשבוע .....
ובשבוע הבא....הכרות עם עולמות נוספים.
חג עצמאות שמח לכולם
ולהתראות בפוסט הבא
דנית

בלוג הלמידה שלי ....על שום מה ולמה???

פסח.....חג של התחדשות!!!


אז הנה ,"התחדשתי" לי בבלוג... מי היה מאמין אני ?בלוג? לא ממש הולך ביחד.

אבל הנה,פתחתי בלוג וזה אפילו לא היה מסובך כל כך(עד עכשיו).

יושבת לי וחושבת לאיזה צורך,לאיזו מטרה...


במשפחה צחקו עלי אמרו לי:"את "??? "בלוג"??"למה זה נחוץ"??? היה אפילו מי שהגדיל ואמר לי:"בלוג זה לזקנים"!

ומה אגיד ?שבאמת איני יודעת עדיין את התשובות....שבראשי עדיין מתרוצצות שאלות ומחשבות רבות:האם אצליח לכתוב באופן קבוע?האם כתיבתי תהיה מעניינת?ואם כן,את מי זה מעניין?

אני מניחה שבמסגרת הלימודים ,בהם נתבקשתי לפתוח בלוג זה, אקבל תשובות חלקיות או מלאות לכל סימני השאלה...

ולסיום,בלוג  זה ילווה אותי (ואת הקוראים)בתהליך הלמידה ונראה לי שאין ברירה אבל זה כנראה יהיה "חברי" החדש (חוץ מ...הילדים,בית,פיסבוק,מיילים,סקייפי,אתר המכללה,פורומים למינהם......).

אז,להתראות בפוסט הבא...
  דנית