יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

למידה פעילה

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" של הגב' נטע נוצר, נתבקשנו לבחור מאמר העוסק בהוראה ולמידה ולהתייחס אליו תוך רפלקציה אישית.
במהלך החיפושים, מצאתי מאמר בעיתון " על הגובה" שעוסק בלמידה פעילה.המאמר המאמר בא לבחון כיצד אפשר לשנות דפוסי למידה מסורתית במטרה לפתח שיטות הוראה אחרות ושונות, שיתמקדו בלומד . הוא בא לבחון את מערכת היחסים בין הלומד למרצה ולבדוק את זה בהקשר להצלחה בהוראה בשיטות אלה.

המאמר מנסה לראות האם אפשר לאמץ גישות ללמידה פעילה בקבוצות,בנוסף לגישת ההוראה המסורתית.

המאמר מתבסס על מחקר שנעשה במכללה האקדמית "אורט בראודה",שאימץ בחלק מהקורסים שלו גישה להוראה פעילה במסגרת למידה בקבוצות,בנוסף להוראה המסורתית.
מהמחקרים שעליהם התבסס הרעיון, עלה שיש לשנות דפוסי חשיבה אצל המרצים ועיקרון חשוב נוסף,היה לאפשר לסטודנטים לבחור את סגנון ההוראה המועדף עליהם.
בסיס במחקר היה כי המרצים-צריכים לעבור ממצב של מקור ידע למצב של הנחייה והדרכה ואילו הסטונדטים-צריכים לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי.

ממצאים: -המרצים הבינו שבהוראה מסורתית,יש קשיים כגון הבנת מושגים,סגנונות למידה שונים אצל סטודנטים,קושי בפיתרון בעיות,קושי בהערכת ההבנה של הסטודנטים,קושי בהנחיה אישית.
- רוב המרצים אימצו את מרבית ההיבטים של הוראה פעילה בקבוצות.(לפי תצפיות ושאלונים)
-מבחינת אינטראקציה:בין הסטודנטים לעצמם התפתחו דיונים שהובילו להקשבה ,ביקורת ויכולת פיתרון בעיות. בין המרצים לסטודנטים נמצא כי המרצים ליוו את התלמידים כמנחים וכמעודדים. בן המרצים למרצים נוצרה מערכת אמון ,עבודת צוות והשפעה חיובית על העבודה בכיתה.
מפרויקט זה הוסקו מספר מסקנות:
• מרצים שלא אימצו את ההוראה ללמידה פעילה נשארו באותה מערכת יחסים עם הסטודנטים לעומת מרצים שלימדו בהוראה פעילה ויצרו גישה חדשה במערכת היחסים עם הסטודנט שבה המרצה הוא גם מנחה.
• המעבר ללמידה פעילה הצריך שינוי תפיסה באשר לתפקיד המרצה.המחקר הראה כי יש להיערך לתכנן ולהכשיר את הצוות לקראת השינוי.
• מרצים העובדים במשותף בהוראה פעילה מול מרצים אחרים מקדמים ומעשירים את הסטודנטים,מכניסים חידושים בהוראה ומשפרים באופן משמעותי את ההוראה ואת ההצלחה של הכנסת חידושים בהוראה.
אז מדוע בחרתי במאמר העוסק בתחום זה.....למרות שהמאמר מתייחס לסטודנטים ומרצים ניתן ללמוד ממנו ולהתייחס אליו גם כמורים מול תלמידים.
 נושא הלמידה הפעילה בכלל,ולמידה בקבוצות קטנות בפרט,נוגע לעבודתי בחינוך המיוחד. כמורה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים,אני נדרשת ליישם הרבה מהנאמר במאמר ומהמחקר שבוצע. למשל,נושא סביבת הלמידה וארגון החדר ,שניתן לו רק חלק קטן במאמר הוא מאוד חשוב, כאשר מדובר בתלמידים (יותר מאשר אצל סטודנטים). המחקרים שהוצגו במאמר לא היו חדשים לי שכן קראתי הרבה מחקרים בנושא אבל דבר חשוב שהוצג כאן ואני יכולה להשוותו לעבודתי בשטח הוא נושא עבודת הצוות של המורים והשפעתה על התלמידים. המאמר דיבר על חשיבות עבודת הצוות בכלל ובהכנסת חידושים למערכת בפרט. כאחת שבאה ממערכת החינוך המיוחד ,לצד החינוך הרגיל אני יכולה לומר שמערכת החינוך הרגיל מתקשה לאמץ את השיטות ללמידה פעילה בכיתה בדיוק בגלל מה שהוצג במאמר-הקושי בשינוי התפיסה. אין ספק שככל שנוכל להתמודד עם תהליך השינוי בתפיסה שלנו כמורים יהיה לנו קל יותר להטמיע את השינוי ולשלב הוראה פעילה לצד ההוראה המסורתית כדי שנוכל לקדם את תהליכי ההוראה-למידה .


להתראות דנית


יום שבת, 27 בנובמבר 2010

פייסבוק בשרות בית הספר....

פייסבוק....למי עוד אין חשבון שיצביע???

ואם יש מי מאיתנו שאינו יודע על מה אני מדברת אז הנה תקציר:
פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי מסוג רשת חברתית. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004.

שם האתר נובע מהשם המקובל באקדמיות ובאוניברסיטאות לספר המכיל את תמונות הסטודנטים המחולק בשנה הראשונה ("Face-Book"), על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו.
האתר הוא חינמי  ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מקום עבודה, בית ספר, דת) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם "רשימת חברים" (וכן לשלוח להם הודעות) וליצור לעצמם פרופיל אישי.
משתמשי הפייסבוק יכולים לבחור אם להשתתף ברשת חברתית כזאת או אחרת באתר, לדוגמה בית ספר, מקום תעסוקה .... או כל מאפיין אחר. המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. הפרופילים נועדו לאפשר היכרות ראשונית עם אותו משתמש. ניתן ליצור קשר עם המשתמש באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, ובאופן פומבי, שבו ההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, בהן ניתן להגדיר משתמשים מסוימים כ"חברים", שכן הצפייה בפרופיל מוגבלת אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים".

אז למה בחרתי לדון בפייסבוק ולמה עכשיו?
השבוע אי אפשר היה להתעלם מהכתבה הנוספת בנושא ילדי הפייסבוק, ששודרה בשבת
בערוץ10.אין ן זו כתבה ראשונה העוסקת בנושא ובודקת את הפייסבוק על יתרונותיו בעיני הנוער והילדים , ועל הלך הרוח הלא אחיד בקרב המבוגרים.

ואם להודות על האמת ....גם אני מאותם ההורים שהוצגו בכתבה ,שפתחו חשבון כדי "לעקוב" אחרי המתבגר שבבית המכור לפייסבוק, כדי להרגיש שאני בסוג של שליטה חלקית על העניינים(מה שמתברר מהר מאוד כלא ממש נכון אבל נותן לי הרגשה של ביטחון).

אז מה לזה ולבית הספר? אז ככה,  השנה קיבלתי כיתה חדשה -כיתה ט' בחינוך מיוחד ומייד ,עוד בטרם הכירו אותי הכרות מעמיקה,שאלו אותי אם יש לי חשבון בפייסבוק. משהשבתי בחיוב קיבלתי מייד הצעות חברות מרובם.
האמת,שהיתה לי ועדיין יש לי התלבטות בנושא, בעקבות הערכים הפחות חיוביים שמציגה בעיני הרשת החברתית "פייסבוק".

אז אני ,החלטתי לעשות כביכול הפרדה ולא לאשר תלמידים כחברים,אבל מצד שני יש בבית הספר מורות רבות שהרשת משמשת עבורם צינור של העברת מידע ותקשורת מול הילדים כמעט און ליין ואין ספק שהן יודעות בוודאות רבה שהמידע עובר....ומהר!

אז למה אני מתלבטת בכלל.?....אולי כך אהיה יותר קולית בעיני הילדים.....
אני חייבת לומר,גם מצפייה בכתבה וגם ממה שרואות עיני פעמים רבות, אני חושבת שאתקשה לעמוד ללא תגובה לנוכח דברים גלויים שנרשמים על ה"קיר"-תוכן שכולם רואים.
אני רואה ילדים שנעשה עליהם חרם דרך הרשת, בנות שמפיצים עליהם שקרים,מורות שמקבלות משפטים לא מחמיאים,קבוצות תלמידים שנפתחות נגד מורים ועוד.....

אז מה מכל זה עלינו לקחת לשירות בית הספר ?האם כל חדשנות דיגיטלית ראוייה וצריכה להיות חלק ממערכת החינוך?....והרי אין היום אדם,תוכנית טלויזיה,סלב,אנשי מפתח ומי לא, שאין לו עמוד פייסבוק .

למרות הכל, אני החלטתי שיש לי ערכים מסויימים שאינם באים לידי ביטוי בפייסבוק :קשה לי עם השפה,קשה לי עם החשיפה הגדולה,קשה לי עם היכולת ההרסנית שלו ולנוכח כך החלטתי שהפייסבוק לא יהיה בשרות הכיתה ובית הספר אצלי!!!
אשמח לשמוע תגובות דומות או שונות....
להתראות דנית



יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

לוח אינטראקטיבי או הלוח ה"חכם"....

השבוע בחרתי לעסוק בנושא ה"לוח החכם".
בבית הספר שלי הוכנס הלוח החכם לחדר המדעים,והמורים נקראו לעבור השתלמות כיצד להשתמש בו ואיזה שימושים ניתן לעשות בו.
כמי שלומדת במגמת תקשוב, ועובדת בחינוך המיוחד החלטתי ללכת להשתלמות ולברר איזה שימושים אוכל לעשות בו לצרכי ההוראה שלי בכיתת החינוך המיוחד.

אז מהו הלוח החכם? הלוח החכם" (Smart board) מראהו כמראה לוח רגיל, אך הוא מאפשר שימוש נרחב ומעניין בכמה אופנים.                                                                       
לוחות אינטראקטיביים יש להם פוטנציאל לקדם את המהפכה הדיגיטאלית בהוראה ובלמידה. הם יכולים לשמש מוקד דיגיטאלי – digital hub- המאפשר לרכז את כל החוויות הדיגיטאליות העומדות לרשותנו (אינטרנט, ישומי web2.0, מידע דיגיטאלי על כל צורותיו, וכו') ומאפשרים לתלמידים ולמורים לקיים אינטראקציה אתם בתוך הכיתה.         
על הלוח החכם,ניתן ל"כתוב" , באמצעות מה שמכונה "טוש חכם" וקיימות אפשרויות רבות לפעולות נרחבות ומיוחדות באמצעותו.
המורה יכול להפעיל תוכנות-מחשב מהלוח, בנגיעה בטוש או באצבע (תכונה זו של "הלוח החכם" פוטרת את המורה מללמד סמוך למחשב ועבודתו יכולה להתרכז סביב הלוח).
המורה יכול להיכנס לחומרים של שיעור שנשמר, בכל רגע שנוח לו, להוסיף הערות, לסמן את חלקי השיעור שברצונו להדגישם, לתעד שינויים ולשמרם.
המורה יכול לשלב תוך כדי השיעור תוצרים כגון מצגות, שקפים,ולתעד את הדיון. הוא יכול להקרין באמצעות "הלוח החכם" תמונות, מפות וסרטים ולסמן  חלקים (מעין זרקור על חלק מסויים) .                                                                                                   
בשיעור המשלב לוח אינטראקטיבי,קיימת היכולת להקרין אתרים מהאינטרנט- לצלם חלק מהאתר ולהתחיל לעבוד עליו עם הכיתה.
לבסוף,המורה יכול לשמור במחשב את כל התהליך שנעשה על גבי הלוח.

מה שחשוב לזכור כפי שהוצג לי בהדרכה זה ש"הלוח החכם לא הופך כיתה ושיעור לאינטראקטיבי אם המורה לא בונה שיעור אינטראקטיבי".......
הלוח החכם ישרת את ההוראה והלמידה אם המורים המשתמשים בו, ידעו ליצור שיעורים מושכים, מעניינים, ואינטראקטיביים הכובשים את תשומת הלב של התלמידים בדרכים של פדגוגיה מושכלת ויצירתית.
אז כיצד זה משתלב עם החינוך המיוחד?
כל שנותר לי הוא לצאת לדרך,להפעיל את הלוח החכם במספר שיעורים ....ולחזור בפוסט הבא עם תובנות מהשטח.....
רעיונות? יש ובשפע....תרשימים,טבלאות,אסטרטגיות למידה בטקסט,שילוב  סרטונים והדגמות מאתרי אינטרנט...
אז קדימה לעבודה!!!
ובנתיים סרטון נחמד המדגים את השימוש בלוח החכם.....











יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

גוגל דוקס


שלום לכולם אחרי חופשה ארוכה......

הנה התחיל הסמסטר האחרון!!!לקראת התואר... ושוב אני בעיצומו של תהליך הכתיבה בבלוג.
תוך כדי חיפוש במה לעניין את הקוראים הפעם,נתקלתי בגיליון האחרון של "קו לחינוך" אותו אני מקבלת למייל.

בגיליון זה,נתקלתי בכתבה שנושאה:"גוגל דוקס ככלי לשירות המורה ולשיפור ההוראה המתוקשבת".
כתבה זו התבססה על מאמר שנכתב בפורטל מס"ע בנושא גוגל דוקס.

מאחר והתנסתי התנסות מעטה במהלך הלימודים לתואר,  בשירות ניהול המסמכים הזה, בחרתי לבחון אותו יותר לעומק ולקבל עליו מעט מידע.
אז מה זה גוגל דוקס? מדובר כאמור,בשירות ניהול מסמכים מקוון מבית גוגל המאפשר להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. 
ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט ,ידידותי ונוח.

איך אתם כותבים את המסמכים שלכם??? רוב הסיכויים שאתם, כמו כמעט כולם, עדיין משתמשים במעבד תמלילים שמותקן על המחשב שלכם. אבל החסרונות בשיטה המיושנת הזאת גדולים - מה אם אתם נמצאים מחוץ לבית, או אפילו רק במשרד השכן, ורוצים גישה למסמכים שלכם? מה אם אתם רוצים לעבוד על המסמך בשיתוף עם עוד מישהו??..אז גוגל דוקס נותן את התשובה לכך.  במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.
ומה עניין גוגל דוקס להוראה בכלל ולהוראה בחינוך המיוחד בפרט???
הנכם מוזמנים להגיב בנושא לאחר קריאת הכתבה בקו לחינוך,אליה צרפתי קישוקר בתחילת הפוסט,ובפוסט הבא נבחן את הנושא .
ובנתיים כמה קישורים חשובים:
http://docs.google.com/
מדריך לעבודה בגוגל דוקס













יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

פער דיגיטלי בין שכבות באוכלוסייה בארץ-פוסט אחרון בנושא!

בהמשך לפוסטים הקודמים שלי שבחנו את הפער הדיגיטלי בהיבטים שונים, בחרתי לסיים בנושא זה תוך בדיקה של מה שקורה בארץ בין שכבות סוציו אקונומיות שונות.

כמורה בכיתות חינוך מיוחד,אני עובדת הרבה עם שכבות סוציואקונומיות נמוכות ולהפתעתי אני מגלה שפעמים רבות לחלק מהילדים בכיתתי, אין מחשבים בבית או שאין חיבור לאינטרנט. אין זה גורף לכל הכיתה,אך בכל מחזור לכמישה ילדים מתוך שניים עשר-ארבעה עשר,אין יכולת להתחבר בבית למחשב.
שוטטתי קצת ברשת ומצאתי כמה נתונים,חלקם מפתיעים וחלקם פחות.
על פי נתונים שהביא מר חנן אכסף,( נשיא אילא-איגוד ישראלי לטכנולוגיית המידע) במאמרו בנושא הפער הדיגיטל,יש בישראל הרבה ילדים ממשפחות החיות מתחת לקו העוני.
לחלק ניכר מילדיםאלה אין עדיין נגישות למחשב או לאינטרנט. לדבריו,מדטבר בפער גדול מאוד שקשה לסגור אותו בין העשירון העליון לתחתון.

סקרים מנוספים מראים גם הם שהפער אינו מצטמצם. ברזילי-נהון, דוקטורנטית בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה, ביססה מחקר בשנת 2003 על ניתוח של 700,000 גולשים .על פי ממצאי המחקר, הפער הדיגיטלי קיים בכל שכבות החברה הישראלית, ובעוד שהיקף השימוש בטכנולוגיה גדל - הפער אינו מצטמצם בהתאם. "יש תנודות לכאן ולכאן לאורך השנים, אבל לטווח ארוך הפער לא מצטמצם. בחיבור לאינטרנט למשל, הפער אפילו קצת גדל"...
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן.
מנתוני המחקר עולה כי ככל שההכנסה יותר גבוהה - גדל גם אחוז המחוברים לאינטרנט ובעלי המחשבים. בקרב העשירון העליון לדוגמה, ישנם כ-70% בעלי מחשבים וכמעט 50% מחוברים לאינטרנט, בעוד שבקרב העשירון התחתון, רק ל-23% יש מחשב ורק 2.5% בלבד מחוברים לאינטרנט.
נראה כי קיימים פערים ברמת הפריסה הטכנולוגית גם מבחינה גיאוגרפית, למשל הפער הדיגיטלי מוטה לטובת איזורים עירוניים לעומת הפריפריה.

מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ.

אז אחרי שראינו נתונים רבים שמעידים על הימצאות פער דיגיטלי כזה או אחר,בין שכבות באוכלוסיה נשאלות שאלות רבות:האם יש מה לעשות?מי צריך לעשות? מה ואיך?.....

אז מסתבר,שבישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים.  בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת.  בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" שששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים.

אז כמו שזה נראה לי כרגע,הנושא הוא במודעות של הציבור ונבחרי הציבור ,ולראייה הפרויקטים הרבים שמטרתם המוצהרת היא לצמצם את הפער הדיגיטלי הקיים בארץ.
 יחד עם זאת ,אני חוזרת לפתיחת הפוסט שלי,וחייבת לומר שמן השטח הדבר אינו כך תמיד .
השנה אני חוזרת משנת שבתון ומקווה שבדיקה שאעשה בקרב התלמידים ,תתן לי חלק מהתשובות.

ולסיום סדרת הפוסטים....מצאתי סרטון שעוסק בטכנולוגיה ובפער הדיגיטלי בידראל,כפי שהוצג בכנס בחו"ל. הסרטון מראה כיצד זה נראה אצלנו אבל מבחוץ.....מעניין ...שווה צפייה.



  להתראות בפוסט הבא
   דנית

יום ראשון, 8 באוגוסט 2010

פער דיגיטלי -הקהילה החרדית

הי,
בהמשך לפוסטים הקודמים בנושא הפער הדיגיטלי,בחרתי לעסוק הפעם בקהילה החרדית ולבדוק האם יש פער דיגיטלי בקרב אוכלוסיה זו  והאם קיים פער בין חרדים וחילוניים.
לדברי החוקרת קרין ברזילי-נהון מאוניברסיטת תל אביב, קיים פער כזה, בין קהילות פתוחות לבין קהילות מבודדות וסגורות כמו החרדים.
מחיפוש באינטרט סביב נושא זה,ניכר כי עם השנים יש שינוי בקרב הקהילה החרדית וקיימת התקדמות בקרב הקהילה החרדית לעבר עידן המידע.

מחקר משנת 2004 שבחן את דפוסי השימוש של חרדים באינטרנט מפריך את הסברה לפיה החרדים מתרחקים מהאינטרנט. החוקרים, קרין ברזילי-נהון ופרופ' גד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, קובעים כי על אף האיסורים הרבניים על שימוש באינטרנט שלא למטרות עבודה בלבד, יותר ויותר חרדים משתמשים באינטרנט לא רק לצורכי עבודה.
במחקר, השוו החוקרים בין משתמשי אינטרנט חילונים, דתיים וחרדים. הם גילו כי שליש ממשתמשי האינטרנט החרדיים גולשים באתרים חילוניים למרות איסורי הרבנים.
על פי הממצאים האלה, הגולשים החרדים הם שני אחוזים ממשתמשי האינטרנט, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הוא כשישה אחוזים. החוקרים מדגישים כי העובדה שב-37 אחוז מבתי האב בבני ברק יש מחשבים אישיים ממחישה כי חדירת הטכנולוגיה למעוזי ההתנגדות האחרונים היא עובדה מוגמרת.
אבל , שימו לב לעובדה הבאה: החוקרים גילו, כי מרבית (67%) החרדים הגולשים באינטרנט הם צעירים (עד גיל 28), בעוד שבציבור החילוני והדתי הצעירים עד גיל 28 מהווים רק כ-45%- 40% מקרב הגולשים. בעוד שהאוכלוסייה החרדית היא הענייה ביותר בקרב יהודים בישראל, דווקא השימוש באינטרנט בתוכה, שיוויוני יותר מן השימוש המקביל בקרב חילונים ודתיים. כלומר, בניגוד לצפוי, הפער הדיגיטלי בקרב חרדים קטן יותר מכפי שרבים סוברים!!!!.
במחקר  בולט הפער בין נשים לגברים חרדים באינטרנט, באופן החורג מהפער באוכלוסייה הכללית. בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית, כ-45 אחוז הן נשים, בעוד שיעור הנשים החרדיות הוא כ-35 אחוז בלבד. נתון זה מפתיע במיוחד, שכן שוק העבודה החרדי הוא נשי בעיקרו בקרב החרדים עד גיל 30. לנתוני המחקר המלאים לחצו כאן

מחקר עדכני יותר שפורסם בשנת 2009 על ידי פרופסור שיזף רפאלי בכנס "אינטרנט 2009 והציג את דיוקן הגולשים באינטרנט,קבע ששיעור השימוש של אוכלוסיית החרדים היהודים הוא הנמוך ביותר, מבין כל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו בסקר, והוא עמד על 16.7% מסך אוכלוסיית החרדים.

מחקר מעניין ומקיף נוסף שנערך על ידי אסף מלכי ופורסם ב2009,מביא נתונים עדכניים יותר ואני ממליצה  בחום לקרוא אותו.
 הוא מדבר על כך שלקהילה החרדית יש חסמים חברתיים ותרבותיים המונעים ממנה לעשות שימוש נרחב באינטרנט ומחשבים. המחקר הוא מעניין לקריאה כי הוא בוחן איזה שימושים יותר פופולריים בקרב האוכלוסייה החרדית.

בכל מקרה, כפי שהבנתי מהמחקרים השונים ומכתבות שונות שמצאתי בעניין,יש התקדמות של הקהילה אל עבר הטכנולוגיה אך עדיין קיים פער גדול. דוקא מערכת החינוך החרדית ,אינה עושה שימוש נרחב במחשבים ואינטרנט כנראה מחשש לחשוף את התלממידים לתכנים שאינם הולמים וכך נוצר מצב בו נראה כי קיים פער דיגיטלי בתחום השימוש והידע גם אם בהרבה בתים חרדים יש מחשב וחיבור לאינטנרט. כלומר, לא מספיקה החומרה כדי לגשר על פער המידע שהולך וגדל.

להתראות דנית




יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

הפער הדיגטלי בישראל-ערבים ויהודים

בפוסט הקודם עסקתי בפער הדיגיטלי בעולם תוך התמקדות במדינות אפריקה.
כפי שהסברתי בפוסטים הקודמים,פער דיגיטלי הוא הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע לאלו שאינם משתמשים בה. כאמור הפער יכול לנבוע מסיבות שונות:מחסור בתשתיות,מצב כלכלי ירוד,חוסר הכרה בחשיבות הטכנולוגיה,בעיות בשפה ואף מטעמי אידיאולוגיה.(על כך אפרט בהמשך).
בפוסט הנוכחי ובבאים אחריו,בחרתי להתמקד בפער הדיגטלי בישראל.
על נושא הפער הדיגיטלי בישראל ,שוחחנו גם עם הגב' חגית מישר -טל בשיעור האחרון.

אז מה לישראל ולפער הדיגיטלי?
מסתבר שגם בתוך מדינתנו הקטנה ,יש פערים דיגיטליים הנובעים מסיבות דומות לאלו שהצגתי בפוסטים הקודמים.קיים פער דיגיטלי בין יהודים לערבים,בין דתיים לחילוניים ואף בין שכבות סוציואקונומיות שונות. בפוסט זה אציג את סוגיית ההבדלים בין המגזר הערבי ליהודי.

פער דיגיטלי  בין יהודים לערבים:
במצגת שהכינה גב' חגית מישר טל ,הוצגו הנתונים הבאים:
בסקר ארצי של תושבי מדינת ישראל שכלל 1400 נחקרים ונערך בחודש יולי 2007, נבדקה סוגיית הפער בין ערבים ויהודים בכל הקשור בגלישה ובשימוש במחשבים. המחקר התבצע על ידי פרופ’ גוסטבו מש, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. למחקר היו מספר ממצאם חשובים:
1. הפער בנגישות לאינטרנט בין יהודים וערבים נמשך ולא מצטמצם. % 72משתמשים בקרב   האוכלוסיה היהודית ורק 52% בקרב האוכלוסיה הערבית
2. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות הגיל והולך מתרחב בקבוצות הגיל מעל גיל 35.
 3. הפער בנגישות לאינטרנט על פי לאום קיים בכל קבוצות ההשכלה, אם כי קטן יותר בקרב בעלי השכלה אקדמאית.

על פי המחקר הסיבות לפער הן:
 א. הבדלים במבנה התעסוקה: בכל סוגי התעסוקה, הערבים חשופים פחות מיהודים למחשבים במקום עבודה, והדבר מעכב את הדיפוזיה של הטכנולוגיה למשק הבית.
ב. הבדלים בעמדות: קיימת רמה גבוהה יותר של עמדות שליליות כלפי טכנולוגיה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.
נתונים אלה מעוררים שאלות ותהיות רבות שכן כיצד אנו מנסים להשתית מערכות טכנולוגיות במדינה כולה ובמערכת החינוך בפרט כאשר הפער הבסיסי הוא גדול כל כך?...

לפי דעתי יש קשר גם להתפתחות הטכנולוגיה גם  מבחינה גיאוגרפית. נראה כי קושי בביסוס תשתיות במגזר הערבי ,הוא אחד הגורמים לפער הדיגיטלי.ברבים מהכפרים והערים  במגזר הערבי (בדומה למה שהזכרתי באפריקה) עדין אין תשתית מיים וחשמל הולמת ונראה שסדר העדיפויות  אינו כולל פיתוח טכנולוגי.
פעולות כגון שיפור מצב התשתיות ביישובים הערביים, החדרת השימוש באינטרנט במערכת החינוך, העשרת תכנים בשפה הערבית ,פיתוח לומדות בשפה הערבית ועוד יוכלו להביא לשינוי.
אין ספק שצריך לבצע פעילות רבה  בקרב הערבים בישראל על מנת לקדם את השימוש המושכל באינטרנט ולצמצם את הפער הדיגיטלי.

ולמי שמצא עניין בנושא אני מצרפת מספר קישורים לקריאה נוספת:
 שימוש באינטרנט במגזר הערבי מחקר
 פער דיגיטלי בקרב מתבגרים יהודים וערבים

דנית