במסגת הקורס ,"שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינילאומים" ,המועבר על ידי הגברת חגית מישר-טל התבקשנו לקרוא את המאמר העוסק בפער דיגיטלי.את המאמר קראנו כאמור באופן קבוצתי וסיכמנו אותו כתוצר שיתופי.המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי בין מדינות דרום אפריקה למדינות מפותחות אחרות כמו ארה"ב ומדינות אירופה. אסקור בקצרה, מספר טענות מרכזיות של המאמר :Fuchs, C. & Horak, E. “Africa and the Digital Divide
את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן .
המאמר מדגיש את קיומו של פער דיגיטלי בין מדינות שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין מדינות שלהן אין.המאמר מדגיש שהפערים האילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, לפי כותבי המאמר הפער הדיגיטלי מגביר גם אתה פערים החברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
החלק הראשון של המאמר עוסק בהצגת דעות שונות בדבר הגדרת הפער הדיגיטלי הקיים בין מדינות אפריקה לבין המדינות המתועשות והמפותחות.(חוסר נסיון דיגיטלי בסיסי, חוסר מחשבים ותוכנות, העדר ידע דיגיטלי, חוסר בהזדמנויות משמעותיות ועוד). חלקו השני מציג מחקר שנעשה בשתי מדינות אפריקה ובוחן האם מדיניות ליברלית ע"י פתיחת שווקים להשקעות זרות, תורמת לצמצום הפער הדיגיטלי. החלק השלישי מציג פתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי והחלק הרביעי מציג מסקנות.
מקריאת המאמר עלו בי תהיות ושאלות רבות שכן מדובר במדינות עניות מאוד שבהן עדיין אין חינוך ורפואה מתקדמים.ובמהלך הקריאה שאלתי את עצמי כיצד אפשר לדון בפער טכנולוגי כאשר במדינות האלה יש רבים שחיים ללא חשמל ומיים זורמים ,וללא תנאי מחייה ובריאות הולמים??? קיויתי למצוא תשובות במאמר .אכן כותבי המאמר ניסו למצוא את הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין העוני ששורר במדינות האלה.תשובה אחת שניתנה היתה שהטכנולוגיה והשימוש באינטרנט הם מרכיב חשוב במדינה והעדרם דן את המדינה להמשך העוני והבערות. בקריאת המאמר משך את עיני ציטוטו של מזכ"ל האום קופי אנאן משנת 1999, המובא במאמר. ציטוט זה, נתן לי את האפשרות להסתכלות אחרת על העדר טכנולוגיה המובנת מאליה לכולנו. הציטוט המלא נמצא במאמר אך אצטט ממנו משפטי מפתח :
משפט זה מסיים את הפיסקה בה מסביר אנאן על מצוקות וחוסרים מסוגים שונים באפריקה כמו מחסור במזון, עבודה, שרותי בריאות ועוד. הוא משווה את העדר הטכנולוגיה בחשיבותה לכל החוסרים הללו. הוא מסביר שלהיות מנותק משרותי טלקומוניקציה בסיסית זה חמור כמו כל המחסורים האחרים.
אני יכולה לומר שלאחר קריאת המאמר המאמר גורם לקורא לבחון מחדש את משמעותה וחשיבותה של הטכנולוגיה, כפי שכל מי שזה זמין נהיר וברור לו, אינו מפרש.
המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי כ"תופעה" בעלת ממידים עצומים. המאמר מציג את הפער הדיגיטלי כפער המשקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מהמאמר עולה תחושה כי עבודה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות אינן זמינות החינוך סובל והפער הולך וגדל.
הנושא הותיר אותי עם שאלה נוספת אותה ארצה לבדוק ואולי אדון בה בפוסט אחר.....מדוע להרחיק למדינות אפריקה...מה עם הפער הדיגיטלי בישראל???
האם הוא אינו קיים בין אוכלוסיות שונות במדינה ,בין שכבות שונות במדינה....
להתראות
דנית
את המאמר המלא ניתן לקרוא כאן .
המאמר מדגיש את קיומו של פער דיגיטלי בין מדינות שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין מדינות שלהן אין.המאמר מדגיש שהפערים האילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, לפי כותבי המאמר הפער הדיגיטלי מגביר גם אתה פערים החברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים.
החלק הראשון של המאמר עוסק בהצגת דעות שונות בדבר הגדרת הפער הדיגיטלי הקיים בין מדינות אפריקה לבין המדינות המתועשות והמפותחות.(חוסר נסיון דיגיטלי בסיסי, חוסר מחשבים ותוכנות, העדר ידע דיגיטלי, חוסר בהזדמנויות משמעותיות ועוד). חלקו השני מציג מחקר שנעשה בשתי מדינות אפריקה ובוחן האם מדיניות ליברלית ע"י פתיחת שווקים להשקעות זרות, תורמת לצמצום הפער הדיגיטלי. החלק השלישי מציג פתרונות לצמצום הפער הדיגיטלי והחלק הרביעי מציג מסקנות.
מקריאת המאמר עלו בי תהיות ושאלות רבות שכן מדובר במדינות עניות מאוד שבהן עדיין אין חינוך ורפואה מתקדמים.ובמהלך הקריאה שאלתי את עצמי כיצד אפשר לדון בפער טכנולוגי כאשר במדינות האלה יש רבים שחיים ללא חשמל ומיים זורמים ,וללא תנאי מחייה ובריאות הולמים??? קיויתי למצוא תשובות במאמר .אכן כותבי המאמר ניסו למצוא את הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין העוני ששורר במדינות האלה.תשובה אחת שניתנה היתה שהטכנולוגיה והשימוש באינטרנט הם מרכיב חשוב במדינה והעדרם דן את המדינה להמשך העוני והבערות. בקריאת המאמר משך את עיני ציטוטו של מזכ"ל האום קופי אנאן משנת 1999, המובא במאמר. ציטוט זה, נתן לי את האפשרות להסתכלות אחרת על העדר טכנולוגיה המובנת מאליה לכולנו. הציטוט המלא נמצא במאמר אך אצטט ממנו משפטי מפתח :
Today being cut off from basic telecommunicate services is a hardship almost as acute as these other deprivations and may indeed reduce the chances of finding remedies of them
משפט זה מסיים את הפיסקה בה מסביר אנאן על מצוקות וחוסרים מסוגים שונים באפריקה כמו מחסור במזון, עבודה, שרותי בריאות ועוד. הוא משווה את העדר הטכנולוגיה בחשיבותה לכל החוסרים הללו. הוא מסביר שלהיות מנותק משרותי טלקומוניקציה בסיסית זה חמור כמו כל המחסורים האחרים.
אני יכולה לומר שלאחר קריאת המאמר המאמר גורם לקורא לבחון מחדש את משמעותה וחשיבותה של הטכנולוגיה, כפי שכל מי שזה זמין נהיר וברור לו, אינו מפרש.
המאמר מתאר את הפער הדיגיטלי כ"תופעה" בעלת ממידים עצומים. המאמר מציג את הפער הדיגיטלי כפער המשקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מהמאמר עולה תחושה כי עבודה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט. במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות אינן זמינות החינוך סובל והפער הולך וגדל.
הנושא הותיר אותי עם שאלה נוספת אותה ארצה לבדוק ואולי אדון בה בפוסט אחר.....מדוע להרחיק למדינות אפריקה...מה עם הפער הדיגיטלי בישראל???
האם הוא אינו קיים בין אוכלוסיות שונות במדינה ,בין שכבות שונות במדינה....
להתראות
דנית
Very good.
השבמחקהי דנית,
השבמחקמהפוסטים האחרונים נראה כי הפער הדיגיטלי מאד מעסיק ומעניין, ואכן כך הוא, אני מסכימה איתך שכדאי לבדוק את הפער בין שכבות שונות בתוך האוכלוסיה הישראלית. לדעתי, ממה שאנו רואים ברחוב הישראלי ובטלביזיה, לתושבים רבים, מכל שכבות האוכלוסיה, יש בבית מחשב ולרבים גם חיבור לאינטרנט. לצורך העניין בדקתי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסיטקה ומצאתי כי ל-71% ממשקי הבית בישראל יש מחשב וכי 62% מחוברים לרשת האינטרנט (מקור: http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200915198)
וכל זה נכון לשנת 2006... אני מניחה כי מאז יש רק עליה...השאלה היא מה עושים עם המחשב והאינטרנט??? עצם קיומו של המחשב אינו ערובה לפיתוח וצמצום פערים דיגיטלים...
ותחשבו על זה.. :-)
ממני
נעמי
הי נעמי
השבמחקאכן אני מסכימה איתך ובכך אעסוק בפוסט הבא שלי.אכן הנתונים אומרים שלמרות שהטנולוגיה כביכול מתקדמת ויש יותר נגישות עדיין הפער הדיגיטלי לא מצטצמם...
מעניין להמשיך לחקור בנושא
תודה על תגובתך
דנית